|
|
עמוד:202
אדמותיו הוקם היישוב. הוקם על אדמת קק״ל ובסיוע ׳קרן היסוד׳. מייסדיו, קבוצת אנשי ה׳עליה שניה׳, שהתארגנה להתיישבות )1920( בדגניה ג׳ )סמוך לדגניה א׳(. מחמת מחסור בקרקע בנקודת האם, עברו למיקומם הנוכחי. בחלוף הזמן הצטרפו אליהם עולים מנולין, מגרמניה, מצ׳כוסלובקיה, מארצות הברית וארצות אחרות. ב׳מלחמת השחרור׳ היה בו בסיס של נלמ״ח. בתחומו, עתיקות )מערות חצובות בסלע, באר מקומרת, קבר סלע(. מצפון לו, יער בלפור, ראשון מפעלי הייעור הגדולים של קק״ל. נקרא על שם הלורד בלפור, בעל ׳הצהרת בלפור׳. תחילת נטיעתו בשנת .1929 %98 מעציו, עצי מחט )ארן ירושלים וברוש מצוי(. נערכו בו ניסויים ומחקרים בנושאי הייעור ובדיקת התאמתם של העצים השונים לנוף הארץ. נטעו בו עצי אזדרכת מצויה, אילנתה בלוטית )כורסמו בשיני הדרבן ומתו(, ארן ירושלים, ברוש מצוי, חרוב מצוי, מיש דרומי, מיני שטה ועוד. עצי ארן ירושלים גדלים יפה ועובדה זו הכריעה את הכף לטובתם ולנטיעתם ביערות קק״ל ברחבי הארץ )לא תמיד לברכה מבחינת שימור הנוף(. היער נפגע לא אחת בהצתות בידי ערבים )1933(, בעת ׳מארעות הדמים׳ )1936-1939( ובשנים אחרי קום המדינה. למרות זאת גדל היער וכעבור זמן שינה כליל את מראה הנוף בסביבתו. ביער, חניון, מצפור )תצפית נרחבת על עמק יזרעאל(, ואנדרטה, לזכר ב׳ דוגדיל, בת אחות של לורד בלפור. הקדישה את חייה לעבודה ציונית בבריטניה עד יום מותה )1948(. באחד מקטעיו מתרחשת תופעה בגינה זכה לכינויו היער המכשף. בשל הטעיה אופטית נדמה למתבונן שנסיעה או הליכה בשטח שהוא מישורי היא כביכול עלייה במעלה. )תופעה דומה קיימת ליד שכונת תלניות ]מזרח[ בירושלים.( היער משמש כמקום כינוס למחנות של תנועות הנוער. ■ ג׳ניד כפר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת שכם(. ממערב לשכם )נבלס( ולרפידיה, מדרום לבית וזן. דרך ראשית 55 בקטע קלקיליה - שכם )נבלס(, בק״מ ה 37.1 בקירוב פנייה דרומה. לפי מסורת מקומית, נקרא על שם שיח׳ ג׳ניד. תולדותיו עלומים. הגרעין הישן בנוי בחלקו על גבי שרידים קדומים )מבנה מוסלמי ללא גג. שרידי מבנים קדומים, שרידי קירות ]נשמר רק מילוי הקיר, בעוד שאבני הציפוי נשדדו[, שלושה בורות מים קדומים ]עדיין בשימוש[, אבנים קדומות, המסותתות סיתות מסרק, בשימוש משנה, חרסים מהתקופה העות׳מנית(. בתיו המאוחרים מפוזרים במערב צפון. ■ אל ג׳ניה כפר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת רמאלה(. כ 7 ק״מ מצפון מערב לרמאלה, כק״מ אחד ממזרח לרס כרכר. דרך אזורית 455 בקטע צמת חורון - רמאלה, פנייה מזרחה צפונה. מוצע לזהותו עם גנתא, כפר שהיה שייך, בראשית המאה ה ,6 לקיסרית אוידוקיה )אבדוקיה( וזו הורישה אותו לכנסייה בירושלים. מדרום מזרח לו, ודי ג׳נתא, המזכיר
|
|