ג

עמוד:183

גדעון במדיינים. מסורת עתיקה העבירה למקום זה בטעות את מקום מלחמת דוד וגלית. כבר ׳הנוסע מבורדו׳ )333 לספה״נ( מציין, כי ליד יזרעאל נמצא השדה, שבו היתה מלחמת דוד וגלית. מטעם זה כתבו הגיאוגרפים המוסלמיים של ימי הבינים את שם המעיין, עין ג׳לות )=עין גלית(. כיום הוא נקרא בפי הערבים עין ג׳לוד. מוצע לזהותו עם באר אחאב, הנזכר ב׳משנה׳. בימי הבינים נלחמו רבות על המעיין הזה, הנמצא על אם הדרך עזה - דמשק. הצלבנים כבשוהו וצלח א דין כבשו מידם )1183(. בשנת 1260 היה בקרבתו קרב מכריע בין הממלוכים בראשות הסלטן המצרי קוטוז לבין המונגולים שנעצרו כאן. מעל למעיין, פסל לזכר ׳נופלי העמק׳. לידו, גן לאמי מעין חרוד, בריכות שחייה הנזונות ממי מעין חרוד, מדשאות ומתקני בילוי. ■ גדרה עירה, במחוז המרכז, בנפת ובאזור רחובות. כ 6 ק״מ מדרום מערב לרחובות, ממערב לקדרון, מדרום לבית אלעזרי. דרך ראשית 40 בקטע צמת גדרה - צמת ביל״ו, בק״מ ה 255 בקירוב פנייה מזרחה. נקראת בעקבות שמה של גדרה שב׳תנ״ך׳. ראשיתה כמושבה. מייסדיה, קבוצה בת 10 צעירים, ביניהם צעירה אחת, מאנשי ביל״ו, שביקשו להיות איכרים עצמאיים: ״עוד טרם עלינו לגדרה ידענו כי צפויות לנו הרבה תלאות, צרות ומצוקות וכי תלויים אנחנו בין השמים והארץ. בכל זאת לקחנו את המעדרים על שכמנו ונעל, וזה שבתנו בודדים עשרה אנשים ועלינו ללחום את המכשולים וביניהם גם לרוד את הערבים מלפנינו ואת הבדואים מאחורינו. מקרה מוזר כזה לא היה עוד פה, אשר אנשים אחדים, רק אתיהם בידיהם וקנה רובה אחד לכולם, ילכו וישבו בין אנשים זרים ומוזרים ולהם רק תקוות בעתיד... בבואנו לגדרה בנינו לעצמו אורווה לחמור, את הבית צפינו במחצלות וגם מקום למשכבנו עשינו לארכו ולרחבו, אחרי כן גמרנו לחפור תנור באדמה...״. קבוצת הצעירים חיה במערה קטנה ובצפיפות רבה: ״בחדר צר ואפל נקבצו באו אנשים עשרה. הדלק טורד, הרוח נושבת, אין בגד לכסות, אין מצע להשתרע, עוד מעט ואזל הלחם, והכסף אין. והאדמה, מה תתן האדמה? - והיא לא נחרשה... עוני וחוסר צפויות לנגד עיני - עוני וחוסר בעבר, צלמות וערפל בעתיד... עוד מעט ותמלאנה עיניו ועפעפיו ירדו מים, יבך ויקל לו. לא - לא יבך כי קול מקרב קורא אליו: אל לדמעות, בן ביל״ו אתה!״. אחרי עמל רב גברו על גזרות השלטון הטורקי וקיבלו )1888( רשיון לבניית בתיהם. אלה הוקמו לאורך רחוב אחד כשמאחוריהם הוקמו, זו לצד זו, הרפתות, כמעין חומה: ״בעמדנו עתה על סף השנה החדשה... לא נשכב עוד למעצבה צפופים בחדר צר, שלושה בתי חומה בנויים לשלושה מחברינו לתהילה ולתפארת, הנותנים תקווה בליבותינו כי ככה יזכה כל אחד מאתנו. עוד זאת ידרש לנו אדונינו למלאות אדיר חפצינו, בזה אשר נאבה להקים שם עולם על אדמת הקודש למטיבינו ]הוא יהודה לייב )ליאון( פינסקר, מנהיג חובבי ציון[, ונאמר לקרוא שם אחד ההרים אשר על נחלתנו, מול פתחי ביתינו על שם כבודו״. בחלוף זמן מה הצטרפו לעשרת הראשונים עוד שלושה חלוצים ולמרות הסבל הרב

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא