|
|
עמוד:144
מתחת לחרבות הכפר. מדרום שרידי יישוב מהתקופה הכלקוליתית. מוצע לזהותה בה, במקום בו היה הכפר הערבי שננטש אבן אברק, את בני ברק שב׳תנ״ך׳, בשמו נשתמרו צלילי השם הקדום. ]ערביי הכפר הסבו ]1929[ את שם כפרם לאל ח׳יריה. על חלק מאדמותיו הוקם כפר מסבים.[ בני ברק, עיר בנחלת דן שאבדה לו עקב לחץ הפלשתים. בזמן ה׳משנה׳ וה׳תלמוד׳ היתה ליישוב יהודי גדול ומרכז רוחני בה ישב רבי עקיבא ובית מדרשו ורבים אחרים. בין תלמידיו היה רבי שמעון בר יוחאי ]רשב״י[ ששהה עמו 13 שנה. מעשה בחכמים בבני ברק שערכו ׳סדר ליל פסח׳ וישבו כל הלילה, עד שנכנסו תלמידים ואמרו: ״רבותינו! הגיע זמן קריאת שמע של שחרית״. סביבתה של בני ברק נודעה בפוריותה ותושביה עסקו בעבודות האדמה ובגידול צאן. חכם אחד מספר, כי בביקורו בה ראה עזים אוכלות תחת תאנה אחת ומהתאנים נטף דבש ומהעזים חלב, אמר: ״הנה ארץ זבת חלב ודבש״; קרית יואל: שרידי יישוב מהתקופה ההלניסטית; רחובות אבן גבירול והראשונים: קברי סלע מהתקופה הרומית; שכון הפועל המזרחי ה׳: שרידי מבנים, חרסים מהתקופה הרומית; תל זיתון: תל ובו שרידי יישוב ובית קברות מהתקופות הברונזה התיכונה. מוצע לזהות בו את גת רמון שב׳תנ״ך׳ ]ברשימת הערים שניתנו ללוויים מבני קהת נמנית גת רמון פעם עם ערי דן ופעם עם ערי אפרים[(. ■ בני דרום מושב שתופי, במחוז המרכז, בנפת ובאזור רחובות. ממזרח לאשדוד, מדרום מזרח לניר גלים. דרך ראשית 41 בקטע אשדוד - צמת בני דרום, בק״מ ה 5.2 בקירוב פנייה דרומה. נקרא בעקבות שמו של כפר דרום, יישוב עברי, שנמנה עם ׳אחת עשרה הנקדות בנגב׳, ובעקבות שמו של כפר דרום שב׳תלמוד׳. מייסדיו, מפוני כפר דרום. )ננטש, בהוראת הפיקוד העליון, ביולי ,1948 לאחר שעמד, מבודד ומנותק, בגבורה רבה ובמשך שבועות אחדים, בקרבות עם הצבא המצרי. עם נטישתו נהרס בידי המצרים. ביולי 1948 שחרר צה״ל את המקום, אולם על פי ׳הסכם שביתת נשק׳ עם מצרים, נשאר שטח היישוב בידי המצרים.( ראשיתו )1949-1961(, קיבוץ. בתחומו, עתיקות )חרבות ח׳ן, קימורים, בור מים, באר בנויה, בריכת אגירה, חרסים מהתקופה הרומית הביזנטית(. ■ בני דרור מושב שתופי, במחוז המרכז, בנפת השרון, באזור שרון. ממזרח לאבן יהודה, כק״מ ממערב לתל מונד. דרך אזורית 553 בקטע צמת דרור - עזריאל, בק״מ ה 6.5 בקירוב פנייה צפונה. שם סמלי, בהוראה שאולה, לציון שאיפת מייסדיו, לחיי דרור וחופש. הוקם על אדמת קק״ל ובסיוע ׳קרן היסוד׳. מייסדיו, חיילים ב׳מלחמת העולם השניה׳, משוחררי הצבא הבריטי. המושב השיתופי הראשון בארץ, שעבר תהליך הפרטה מלא.
|
|