|
|
עמוד:140
שברשימת ערי יהודה המנויות למחוזותיהן אין בית שמש נזכרת כלל ובמקומה נזכרת צרעה.[ כשעלו בני דן לצפון הארץ שבה בית שמש לנחלת יהודה, ואז היתה בגבול ארץ פלשתים. הפלשתים שבו את ארון הברית והחזירוהו לבית שמש, באחת המלחמות בסוף זמן השופטים. ]בחרבת בית הכנסת הקדום ]מחצית המאה ה 3[ בדורה, על שפת נהר פרת, יש ציור על אחד הקירות ובו תיאור החזרת הארון משדה פלשתים לבית שמש.[ בימי שלמה המלך נכללה העיר במחוז השני של ממלכתו, אזורו של הניצב בן דקר. בדורות הבאים ]800 לפנה״ס בקירוב[ התלקחה בשדות בית שמש מלחמה בין אמציה מלך יהודה, לבין יואש מלך ישראל, שהסתיימה בניצחון יואש. בימי המלך אחז ]725 לפנה״ס בקירוב[ נלכדה בידי הפלשתים. בדורות הבאים היתה עיר קטנה, ללא חשיבות יתרה. בזמן ה׳תלמוד׳ היתה בית שמש לקטנה שבערי יהודה ]״ששים ריבוא עיירות היו, והקטנה שבהן היתה בית שמש״[. בתקופה הביזנטית ]המאה ה 5[ נבנה בבית שמש מנזר גדול שהיה גם לאכסניה. אינו נזכר בספרות אותה תקופה. בתקופה הצלבנית היה בה, אולי, יישוב קטן שנקרא, Auneseins ]עינסנס[. ]נזכר בתעודה מהתקופה הצלבנית, בה רשימת הכפרים שהיו ברכוש כנסית קבר ישו בירושלים.[ בכל התקופה הצלבנית וגם בדורות הבאים אינה נזכרת כלל, פרט לעדותו של הנזיר בורקרדוס ]1232[, ואף ממנה לא נודע אם המקום היה מיושב או נטוש(. ■ בית שערים מושב, במחוז הצפון, בנפת יזרעאל )עפולה(, באזור עמק יזרעאל. כ 4 ק״מ ממזרח דרום לקרית טבעון, ממזרח לרמת ישי, ממערב לנהלל. דרך ראשית 75 בקטע צמת העמקים - צמת נהלל, בק״מ ה 30 בקירוב פנייה דרומה. נקרא בעקבות שמה של בית שערים הקדומה. מייסדיו, שמונה משפחות מיוגוסלביה. ננטש )1936( ובמקומם התיישבו חברי ׳ארגון אפרים׳, חברי תנועת ׳הנער העובד׳ )בני המושבים בלפוריה, כפר יחזקאל, מרחביה, נהלל ותל עדשים(, אליהם הצטרפו בוגרי מקוה ישראל, חברי תנועת ה׳בחרות סוציאליסטית עברית׳ מירושלים, פועלים מהמושבות ובני קיבוצים, רובם יוצאי רוסיה ופולין. )הקמתו מחדש נתאפשרה תודות למפעל המים של חברת ׳מקורות׳, שבו הועברו מים מעמק זבולון לעמק יזרעאל המערבי.( לפני התיישבותם התארגנו במושבה מגדל. המושב הראשון שנוסד על ידי חברי תנועת ׳הנער העובד׳. ■ בית שקמה מושב, במחוז הדרום, בנפת ובאזור אשקלון. כק״מ אחד ממזרח דרום לאשקלון, מצפון לגיאה, ממזרח להדריה. דרך ראשית 4 בקטע צמת מרדכי - צמת ברכיה, בק״מ ה 63 בקירוב פנייה מזרחה לדרך מקומית .3412 שם סמלי, בעקבות העץ שקמה ]פיקוס השקמה[, האופייני לסביבתו. מייסדיו, עולים מטריפולי )לוב( וממרוקו.
|
|