ב

עמוד:86

ראשיתו )1950-1956( כמעברת עולים )ק״מ 107(. בשנת 1956 הוקם המושב ואוכלס בעולים יוצאי טריפולי )לוב( ותימן. ■ אל בידא כפר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת בית לחם(. ממזרח דרום לבית סחור. דרך אזורית 356 בקטע זעתרה - בית סחור, פנייה מזרחה לדרך עפר. משמעות שמו, לבנה. נקרא בעקבות צבע אדמתו הבהירה. בתיו פזורים משני צידי נחל דרגה, בקטע בין זעתרה לבין בית סחור. ■ אל בידה כפר, במחוז חיפה, בנפת חדרה, באזור הר אלכסנדר. כ 3 ק״מ מצפון לאם אל פחם, מצפון לאל משירפה. דרך ראשית 65 בקטע צמת עירון - צמת מגדו, בק״מ ה 31 בקירוב פנייה צפונה. משמעות שמו, לבנה. נקרא בעקבות צבע אדמתו הבהירה. ■ אל ביוכי כפר, ב׳אוטונומיה׳ )חבל עזה(. כ 3 ק״מ ממזרח לרפיח, ממזרח לח׳רבת אל עדס, מדרום לכרם אבו ת׳בת. דרך ראשית 4 בקטע רפיח - ח׳ן יונס, בק״מ ה 7 בקירוב, בצמת רפיח, פנייה מערבה לדרך מקומית 2301 וממנה פנייה צפונה. משמעות שמו, שבעליו היו בקים בתקופה העות׳מנית. בתים מפוזרים של בדואים מסביב לתל אל כרד )נ״ט 73(. ■ ביכת אבו מדין כפר זעיר, ב׳אוטונומיה׳ )חבל עזה(. כ 3 ק״מ מדרום לעזה, ממערב לנצרים, לחוף הים התיכון. דרך ראשית 4 בקטע צמת דיר אל בלח - צמת שערי עזה, בק״מ ה ,35.1 בצמת נצרים, פנייה מערבה לדרך מקומית .2411 ביכה, מלה ערבית למבנה של בדואים, המשמש בדרך כלל כמחסן, בעיקר לתבואה. באזור הנגב רכיבה בשמות של בתים בודדים של בדואים בצירוף שם ראש המשפחה. מלה זו מקבילה למלים העבריות בקת ובקתה )ב׳תלמוד׳ - ביקתא(. בתים מפוזרים של בדואים. ■ ביר אבו קבסה כפר זעיר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת חברון(. כ 9 ק״מ מצפון מערב לחברון, מצפון לאם עלס. דרך אזורית 354 בקטע תרקומיא - צוריף, פנייה מערבה ומשם )אחרי אם עלס( פנייה צפונה. נקרא בעקבות קרבתו לביר אבו קבסה. משמעות שמו ומקורו עלומים. כמה בתים בקצה המערבי הדרומי של פסגה כפתית.

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא