ב

עמוד:76

נקרא בעקבות אחד משמותיו העבריים של ברל כצנלסון. הוקם על אדמת קק״ל ובסיוע ׳קרן היסוד׳, במסגרת התיישבות ׳אחת עשרה הנקדות בנגב׳. בראשיתו )1946-1949( שכן בשטח א נח׳ביר. ב׳מלחמת השחרור׳ הותקף ומגיניו נאלצו לחיות חודשים רבים במקלטים. אחרי המלחמה )בחל המועד פסח תש״ט/1949( הועתק למיקומו הנוכחי, כ 2 ק״מ ממזרח לנקודת האם, בשטח ח׳רבת אל משרפה, במקום בו התגוררו בדואים משבט ערב א תרבין. )בנקודת האם נותר מגדל מים ]מבנה יצוק בטון[ ובצידו בית ביטחון ]מבנה דו קומתי[. מייסדיו, גרעינים של תנועות ׳הנער העובד׳, ׳הצופים׳ ועולים מעיראק. בראשיתו, עסקו חבריו בעבודות חוץ בגדרה ובסדום. ■ באר יעקב עירה, במחוז המרכז, בנפת רמלה, באזור לד. ממזרח לנס ציונה, מדרום לראשון לציון, מצפון לנצר סרני. דרך ראשית 44 בקטע צמת רמלה צפון - צמת בית דגן, בק״מ ה ,27.68 בצמת ניר צבי, פנייה מערבה לדרך מקומית 4313; או, דרך אזורית 412 בקטע נס ציונה - ראשון לציון, בק״מ ה 6.81 פנייה מזרחה לדרך מקומית .4313 נקראת על שם הרב יעקב יצחקי, יליד העיר דרבנט שלחוף הים הכספי, מחלוצי ההתיישבות בארץ ישראל ורבם של מייסדיו. ראשיתה כמושבה, מייסודם של עולים יוצאי דגסטן בקווקז, אליהם הצטרפו בחלוף הזמן עולים אחרים, רובם מרוסיה. מייסדיו נהגו לחגור חרב ולחבוש כובע שעיר, כמנהגם בארץ מוצאם. הם נודעו באומץ ליבם וערביי הסביבה נהגו בהם כבוד. הם נטעו תחילה על אדמתם עצי שקד, וכשלא מצאו שוק לתוצרתם עקרו אותם ובמקומם נטעו פרדסים וכרמים. )אדמתם נקראה בערבית, ביר למון, אף שהיתה שממה ושחונה ולא היה עליה אף לא עץ לימון אחד. במפת ׳הקרן לחקירת ארץ ישראל׳ נקרא המקום, א ביר א למון ]בארות הלימון[.( ב׳מלחמת השחרור׳ סבלו מתיישביה מהתקפות של כוחות ערביים בלתי סדירים, שבראשה עמד חסן סלמה. )מפקדתו, בניין גדול, בו היה בית ספר צבאי בריטי, שכנה בגבול היישוב, עד לפיצוצה ב 5 באפריל 1948(. אחרי המלחמה נקלטו בה עולים חדשים )בשכונות החדשות חטר ותלמי מנשה( וצביונה השתנה מכפרי לעירוני. בתחומה, בית חולים ׳שמואל הרופא׳. ■ באר מלכה מקום, במחוז הדרום, בנפת באר שבע, באזור הר הנגב הצפוני. כ 14 ק״מ מצפון מערב לנצנה )קהלת חנוך(. בחולות עגור, ממזרח לקו הגבול הבינלאומי מדינת ישראל - מצרים. דרך ראשית 10 בקטע מעבר גבול נצנה - רפיח, פנייה מזרחה; או, דרך אזורית 221 )בעתיד, דרך ראשית 80( בקטע מעבר גבול נצנה - צמת קציעות, בק״מ ה 112.9 בקירוב פנייה צפונה. נקרא בעקבות שמה של באר מלכה הסמוכה. שמה בעקבות דמיון צלילים לשמה הערבי, ביר מלגה ]מלקה[. )ב׳תנ״ך׳ מובא השם מלכה, כשמה הפרטי של אשת נחור

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא