ב

עמוד:75

יצחק הראשונה. )הוקם על אדמת קק״ל ובסיוע ׳קרן היסוד׳. היישוב העברי הראשון באזורו, מבואות הנגב המערבי. אדמותיו נמסרו לקיבוצים נח״ל עז ועלומים. במקום נותר מגדל המים המנוקב ובצידו טבלת זכרון: ״ויעלה ויבורך זכרון המגינים וחסד גבורתם. בתפארת עוזם קדשו שם שמים ובהוד מותם הנחילו לחיים יסוד המלכות שבנצח ישראל.״( ב׳מלחמת השחרור׳ היתה בארות יצחק בציר הפלישה של המצרים ולאחר קרבות קשים הצליחו המצרים לכבוש כמה מבתיה ונסוגו משם בהתקפת הנגד. בקרבות אלה נהרגו רבים ממגני היישוב ונגרמו נזקים כבדים. בשנת 1949 הועבר הקיבוץ לשטח המושבה הגרמנית לשעבר וילהלמה ומשם עברו )1952( למיקומם הנוכחי. )המושבה וילהלמה פונתה מתושביה הגרמניים ב׳מלחמת העולם השניה׳ והועברה לבעלות המדינה בשנת 1948(. ■ באר טוביה מושב, במחוז הדרום, בנפת אשקלון, באזור מלאכי. ממערב לקרית מלאכי, מצפון לכפר ורבורג, מדרום לאורות. דרך ראשית 3 בקטע צמת הודיה - צמת מלאכי, בק״מ ה 242.38 בקירוב פנייה מערבה לדרך מקומית .5703 נקרא בעקבות דמיון צלילים לשם הערבי ביר תעביא )שם שנתנו הערבים לבאר מים, בשטח עליו הוקמה המושבה לראשונה(. משמעות המלה תעביא עלומה. לפי אחת הסברות, מקורה אולי במלה טורקית ערבית, שפירושה מצודה קטנה. הוקם על אדמת קק״ל ובסיוע ׳קרן היסוד׳. )על אדמות שנרכשו מערביי הכפר הסמוך קסטינה, על ידי הברון רוטשילד )׳הנדיב הידוע׳(. על אדמות הכפר שננטש ב׳מלחמת השחרור׳ הוקמו המושבים כפר אחים וערוגות.( בראשיתו )1887(, מושבה מייסודם של עולים יוצאי בסרביה )אז נקרא בשמו הערבי, קסטינה(. ראשוניו היו כשכירים בפיקוח פקיד ממונה. בשנת ,1896 נבנו בתיו והוא יושב מחדש. מתיישביו סבלו הן מחבלי הקליטה כאיכרים ומחסור במים, הן מהתנכלויות הערבים והן מנהגי המשטר הטורקי. )אחת מצרותיהם, מנהג ה׳עושר׳ ]מלה טורקית ערבית לתשלום עשירית היבול לשלטונות[. איכריה פנו אל אחד העסקנים, רבי מיכל לייב כץ, וביקשוהו שייסע להם להיפטר מצרת ה׳עושר׳. מכתבם אליו ]1905[ נושא את חותם ׳לועד כפר באר טוביה - קאסטינע ארץ ישראל׳.( ב׳מארעות הדמים׳ )1929( התנפלו הערבים על המושבה, רצחו באכזריות רבה כמה מאנשיה, החריבוה כליל והמקום ננטש. נבנה מחדש )1930( כמושב, מייסודם של אנשי המושבות בגליל. ב׳מלחמת השחרור׳ היה בו בסיס לכוחות צה״ל בקו החזית עם המצרים. בגבולו היה )1938-1939( בית, שנקרא קרית שמואל. התגוררו בו אנשי הפלוגה ׳לנגב׳ של בית״ר. אנשיה היו נוטרים ביישובי הסביבה. ■ בארי קבוץ, במחוז הדרום, בנפת באר שבע, באזור בשור. כ 8 ק״מ ממערב לנתיבות, כ 2 ק״מ מדרום לעלומים. דרך אזורית 232 בקטע צמת רעים - צמת סעד, בק״מ ה 42.5 ערך פנייה מערבה.

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא