|
|
עמוד:18
1932( היה אברהם סגל, בן צפת )בהיותו נער עבר לחות אהרונסון והיה עגלונם של אנשי ניל״י. משם עבר להיות שוטר בזכרון יעקב, נשא לאשה בת איכרים ועבר לעבוד ביקב(. ייחודה של אבן יהודה, בהיותה המושבה האחת והיחידה בארץ, שלא נתמכה בידי הברון רוטשילד )׳הנדיב הידוע׳(, פיק״א והמוסדות המיישבים האחרים, לא בזמן הקמתה ולא בכל שנות קיומה. בשנת 1947 הוקמה בה מועצה מקומית )החלטתה הראשונה, מחאה נגד ממשלת ׳המנדט׳ על גירוש העולים מחופי הארץ(. בחלוף הזמן התבססה המושבה, הוקמו בה שכונות חדשות וצביונה השתנה, עד כי הפכה ליישוב עירוני. ■ אבני חפץ כפר, במחוז יהודה ושומרון, בנפת טולכרם. כ 4 ק״מ ממזרח דרום לטולכרם, מצפון לשופה. דרך אזורית 444 בקטע א טיבה - צמת )מחלף( טולכרם, בק״מ ה 43 בקירוב פנייה מזרחה לדרך עוקפת טולכרם )טול כרם(. שם סמלי, בהוראה שאולה, בעקבות הכתוב בספר ׳ישעיהו׳: ״ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני אקדח וכל גבולך לאבני חפץ״, ובעקבות דמיון צלילים עם הכפר ח׳רבת אל חפצה שמצפון לו. מייסדיו, בוגרי ׳ישיבת הסדר׳ בקרני שומרון, אליה הגיעו מכל רחבי הארץ. מטרתם, ״הקמת התיישבות קהילתית תורנית, המשלבת מצוות ישוב ארץ ישראל עם פרויקטים התנדבותיים למען כלל ישראל״, על בסיס הפסוק בספר ׳תהלים׳: ״כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו״. עוסקים במלאכה, חקלאות ומקצועות חופשיים. ■ אבן יצחק קבוץ, במחוז הצפון, בנפת יזרעאל )עפולה(, באזור רמת מנשה. כ 3 ק״מ מדרום לדליה, כ 2 ק״מ ממזרח לגבעת ניל״י. דרך אזורית 672 בקטע צמת אליקים - אבן יצחק, בק״מ ה .12 נקרא על שם יצחק אוכברג, עסקן ציוני בדרום אפריקה. שמו האחר, גלעד, לציון זכרם של אלה שנפלו בדרך להקמתו. הוקם על אדמת קק״ל ובסיוע ׳קרן היסוד׳. מייסדיו נתקלו בהתנגדותם של ערביי הסביבה, ורק בניסיון השלישי עלה בידם להיאחז בקרקע. )בפעם הזו גויסו עשרות נוטרים ומאות חברי משקים וכן עשרות כלבי ׳בוקסר׳. בין הערבים הופצה השמועה כי נשיכת הכלבים הופכת אדם לנכה.( אחרי שנה במחנה הראשון עברו למיקומם הנוכחי. במרכזו, מוזיאון ארכיאולוגי, על שם גיורא יוספטל. ממצאים ארכיאולוגיים, חלקם נדירים ויחידים בארץ, שנמצאו במהלך השנים בסביבת הקיבוץ; מאות כלי חרס, רבבות חרסים, כ 10,000 כלי צור, מטבעות, כלי נשק, כלי נוי, כ 400 שלדים ועוד, החל מהתקופות הפריהיסטוריות וכלה בימי הבינים. האוסף הפריהיסטורי הוא מהגדולים והמגוונים בארץ.
|
|