|
|
עמוד:1
מבוא תולדותיו של לעיון : התחנות העיקרייות של המצאת התשובה מושג התשובה תופס מקום מרכזי ביהדות , שהפכה אותו לאבן ראשה של האתיקה ומושג יסוד בתיאולוגיה . הוא ממלא תפקיד ראשון במעלה בחיי הדת , וטקסטים רבים , החל במקרא וכלה בכתבים מאוחרים ביותר מעידים על חשיבותו . הוא נוגע בעצם מצב האדם , בהוויית סופיותו , אך גם באינסופיותו , באונטולוגיה שלו , בפסיכולוגיה שלו , וייתכן שאף בגורלו . הגדרתו של מושג מקיף כל כך , הנוגע להוויית האדם בכללותה לא יכלה להיקבע מראש בכל מורכבותה ורבגווניותה . לפיכך , אין פלא שלא פסקו ניסיונות ההוגים למצוא במקורות המקראיים הבהרות לאוצר הבלום של תוכנו ולחקור את התנאים המאפשרים את מימושו . בסקירה קצרה זו רצוננו לעמוד על התפתחותו ההדרגתית של מושג התשובה , לאתר את התנאים ההיסטוריים , הדתיים , הפסיכולוגיים והסוציולוגיים השונים שהביאו לידי העמקת תוכנו , ולחשוף את ההיבטים הצפונים באוצר הבלום של משמעותו . נתמקד בדברינו בציון נושאיו העיקריים של מושג התשובה על ידי הבלטת הזרמים השונים והמגמות העיקרייות שהעניקו לו במהלך ההיסטוריה תפקיד חייוני במחשבת ישראל ובחיי הרוח היהודיים . בעיקר נתעכב על הטקסטים ששימשו בסיס להתפתחויות מאוחרות יותר ועד היום הם משמעותיים לשלבים השונים של התפתחות הנושא שאנו דנים בו . נקודות מוצא אלה יקרבו אותנו בהדרגה לזווית ראייה שתאפשר לנו להעריך את החידוש שבתרומתה המקורית של משנת הרב קוק לחקר מושג התשובה . " לעיתים מתקפלת ההיסטוריה הכללית בדפי אוצר המלים . זה דינו של המונח העברי 'תשובה , ' שאינו ניתן לצמצום לתרגומו בברית החדשה על ידי מטאנויה , שאינו ניתן לצמצום לשום ביטוי אחר של המונח העברי תשובה " . ( פראנץ רוזנצווייג , , Briefe הוצאת שוקן , ברלין , 1935 עמ' . ( 67 המונח היווני מיטיב לבטא את רעיון החרטה , אך אינו מוסר את עוצמת ההתחדשות שמחוללת החירות שבחרטה . המונח העברי , כפי שנראה בסקירתנו עשיר במשמעויות מרובות בעלות קונוטציות שונות . במורה נבוכים , שנכתב בערבית , שמר הרמב"ם על המונח העברי "תשובה" בלי לתרגמו .
|
|