|
|
עמוד:14
העמידה בתענית ציבור , בראש - השנה , בימי התשובה וביום הכיפורים . מכיון שכולה בקשות , אין היא נאמרת בשבת . בתוכנה היא דומה לתפילת העמידה , אולם בסגנונה ובעושר רעיונותיה עולה עליה תפילת העמידה בהרבה . אד"ו ימות השבוע , ראשון , רביעי , ששי . בימים אלה לא יחול ראש - השנה ועל כן נהגו לומר " לא אד"ו
ראש ( השנה )".
לקביעה זו מספר טעמים הלכתיים : אם יחול ראש - השנה ביום ראשון הרי שהושענא רבה * יחול בשבת , וממילא תידחה מצנת " חיבוט הערבה".
* אם יחול ראש - השנה ביום רביעי הרי שיום הכיפורים יחול ביום ששי , וקשה לקיים שני ימי שבתון רצופים , יום כיפור ושבת , לגבי הכנת תבשילין , קבורת המת וכיוצא באלה . אם יחול ראש - השנה ביום ששי , הרי יום הכיפורים יחול ביום ראשון ושוב תתעורר שאלת הכנת תבשילין בשני ימי שבתון רצופים . משום כך , אם חל " מועד הלבנה " של תשרי באחד מהימים הללו , ראשון , רביעי וששי , דוחים את ראשית החודש ליום שלמחרת . אדון עולם שיר תהילה לבורא עולם . מחברו אינו ידוע . יש שמייחסים אותו לרבי שלמה אבן גבירול , אחרים מייחסים אותו לרב שרירא גאון ויש אף דעה כי חובר על - ידי פייטן שקדם לרב האי גאון . השיר כתוב במשקל הספרדי בקצב של יתד ושתי תנועות וכל הבתים מסתיימים בהברה " רא " או " רה".
תוכנו של השיר , קבלת עול מלכות הבורא שהוא כל יכול , היה הווה ויהיה , והוא עוזר ומושיע . נכנס לסדר התפילות במאה הארבע - עשרה והוא נכלל בסידורי רוב עדות ישראל ( בתימן לא אמרוהו כלל ) , נאמר מדי בוקר בראשית תפילת שחרית . אף מסימיים בו קריאת שמע על המיטה , שלשמה נתחבר ככל הנראה . בעדות ספרד מסיימים בו תפילת מוסף של שבת . בני עדות אשכנז שרים אותו בבית - הכנסת בסוף תפילת ערבית של שבת . נמנו יותר משלושים נעימות לשיר זה . יהודי מרוקו נוהגים לאמרו לפני הכנסת כלה לחופה . אדיר במלוכה מן הפיוטים הנאמרים במסורת אשכנז בתוך יחידת " נרצה " שבסוף ההגדה של פסח . במקורו אין לפיוט זה זיקה מיוחדת לליל הסדר או לחג הפסח והוא שיר תהילה כללי לאלוהים , מעין הזמירות שנוהגים לשיר בהזדמנויות חגיגיות שונות . השימוש בו בליל הסדר מתועד רק מן המאה השלוש - עשרה במנהג אשכנז - איטליה . הפיוט בנוי על דרך האקרוסטיכון ( אדיר . . . בחור . . . ) , כשהאות תי"ו
באה בסופו שלוש פעמים , וזאת כדי להשלים את מבנהו . כן
|
|