|
|
עמוד:11
אב הרחמים תפילה להזכרת נשמתם של הקדושים , בני קהילות הקודש , שנהרגו על קידוש השם בגזרות תתנ"ו
( 1096 ) ובקשה שינקום ה' נקמת דם עבדיו השפוך . מחברה אלמוני , ועיקרה פסוקים מן המקרא שתוכנם הגמול לגויים על מעשיהם . בתחילה היתה נאמרת פעמיים בשנה : בשבת שלפני חג השבועות ובשבת שלפני תשעה באב . אחר כך נתפשט בקהילות אשכנז המנהג לאמרה בכל שבת לפני הכנסת ספר התורה להיכל . תפילת " אב הרחמים " אינה נאמרת בשבתות שמברכים בהן את החודש , בשבתות שבחגים , וכן בשבתות שבהן יש חתן או שמקיימים ברית מילה בבית - הכנסת . אבות ( פרקי אבות ) מסכת " אבות",
הקרויה בפי העם גם " פרקי אבות",
כלולים בה מאמרי מוסר של חכמים מכל תקופת המשנה , כלומר מתקופה של כחמש מאות שנים , והיא אחד מספרי המוסר היהודיים העתיקים והמפורסמים ביותר . מימים קדמונים נהגו ללמדה , בציבור וביחידות , והרבה ממאמריה הפכו למטבעות לשון , כגון : " אל תסתכל בקנקן , אלא במה שיש בו",
" מרבה נכסים , מרבה דאגה",
" בור סוד",
" מעין המתגבר",
" הזמן קצר והמלאכה מרובה",
ועוד . החלק הראשון של המסכת ( מתחילתה ועד פרק ב משנה יד ) ערוך לפי סדר " שלשלת הקבלה",
סדר מסירת התורה שבעל - פה מימי אנשי כנסת הגדולה עד חורבן בית שני . החלק השני ( מפרק ב משנה טו ועד סוף פרק ד ) כולל אמרותיהם של חכמי יבנה וחכמי הגליל , של רבי עקיבא ועוד ארבעה מבין " עשרת הרוגי מלכות",
של רבי מאיר וחבריו ובני דורו , ועוד . הפרק החמישי היא תוספת למסכת ובאו בו דברים שבמספר : " עשרה נסים נעשו לאבותינו",
" שבעה דברים בחכם",
" ארבע מדות בנותני צדקה " וכדומה . כבר בתקופת התלמוד הוסיפו לפרק הזה וגרעו , ולכן גם כתבי היד העתיקים אינם זהים בתוכנם . בקהילות ישראל נהגו לקרוא מסכת זו בשבתות , אם בשבתות הקיץ - בין פסח לשבועות , או בין פסח לראש - השנה - כמקובל ברוב הקהילות , ואם בשבתות החורף - בצרפת ( מחזור ויטרי ) . מכיון שבין פסח לשבועות יש שש שבתות , הוסיפו למסכת פרק ששי " קנין תורה"(
" כך דרכה של תורה , פת במלח תאכל")
. המסכת זכתה ליותר מארבע מאות פירושים , ביניהם פירושו של הרמב"ם
, אשר הקדים לפירושו מבוא בתורת המידות , הידוע בשם " שמונה פרקים".
המסכת משקפת בתוכנה את עולמם של חכמים . קצת חיי חברה ומשפחה , יותר מזה - דברים שבין אדם למקום . ובעיקר - תלמוד תורה וקיום מצוותיה . " כל שמעשיו מרובים מחכמתו למה הוא דומה ? לאילן שענפיו מועטין ושורשיו מרובין , שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ומנשבות בו , אינן מזיזין אותו ממקומו".
|
|