מבוא: תמורות במנהיגות החרדית בישראל ובמקורות סמכותה

עמוד:11

א . מנהיגות וסמכות בחנוה החרדת בישראל : מצב המחקר בדומה ליהדות האורתודוקסית שנתגבשה באירופה בשלהי המאה ה 18 ובראשית המאה ה , 19 גם צאצאיתה , החברה החרדית האשכנזית , הקיימת מסוף המאה ה , 19 היא פרי יצירתה של מנהיגות דתית ופוליטית . הנהגתה של היהדות האורתודוקסית , שבראשה עמד הרב משה סופר , ( 1839-1762 ) הידוע בכינויו החת"ם סופר , עיצבה מוקדי סמכות הלכתיים ולמדניים ופעלה רבות כדי לבסס לה מעמד איתן . בצאצאים של המחנה האורתודוקסי , שזיהו את עצמם מאז ומעולם בעיקר עם האולטרא אורתודוקסיה , המשיכו החרדים האשכנזים לעצב את שאיפותיהם ומטרותיהם החינוכיות דתיות בקווים דומים לאלה של האולטרא אורתודוקסיה . עם זאת , הן ביהדות האורתודוקסית והן בזו החרדית חלו תמורות והתפתחויות רבות בכל הקשור במבני הכוח והסמכות , ועקב כך נוצרו גם צורות ודרגים שונים של מנהיגות . לפני שנפנה להיבטים ספציפיים הנוגעים לנושא העומד במרכזו של ספר זה , עלינו להגדיר ביתר בהירות את המגוון הרחב של התופעות המאפיינות את מה שאנו מכנים "החברה החרדית . " מנחם פרידמן ויוסף שלהב ציינו כמה מאפיינים עיקריים של החברה החרדית , והם : מחויבות ללימוד תורה כערך עליון ; מחויבות למסורת יהודית מזרח אירופית כפי שזו נתעצבה בתודעתם ; מחויבות להלכה האורתודוקסית בפרשנותה הקפדנית והמחמירה ; עמדה מסויגת אם לא שוללת כלפי המפעל הציוני , התנועה הציונית ומדינת ישראל ; עמדה חשדנית כלפי המודרנה ותחושת איום קיומי לנוכח השפעותיה ( השליליות וההרסניות מבחינתם ) על החברה היהודית ; וכמובן לבוש מובחן ( פרידמן ושלהב תשמ"ה , ; 6 פרידמן . ( 26-6 , 1991 למאפיינים אלו חשוב לצרף את המערך החינוכי החרדי המובחן , הן לבנים והן לבנות , ואת דפוסי המגורים - אם בשכונות חרדיות שהן חלק מערים שאינן חרדיות ואם בערים החרדיות החדשות דוגמת קריית ספר ועמנואל . מאפיינים אלו אינם תקפים באותה מידה ובאותו יחס לכל הקבוצות המרכיבות את החברה החרדית האשכנזית , ואת רובם אי אפשר להחיל על החרדים המזרחים ( קפלן תשס"ד , . ( 228-226 בדומה ליהדות האורתודוקסית באירופה , גם החברה החרדית בישראל איננה עשויה מקשה אחת ; יש בה קבוצות ותת קבוצות , זרמים ותת זרמים רבים . היא מורכבת משתי קבוצות על מרכזיות - חרדים אשכנזים וחרדים מזרחים - ובכל אחת מהן מגוון של קבוצות משנה . כך למשל , הציבור החרדי האשכנזי נחלק בראש ובראשונה לחסידים ולליטאים מתנגדים . החסידויות השונות מונות יותר ממאה חצרות , ובראשן על פי רוב עומד אדמו"ר . מקצת החסידויות , כמו גור ובעלז , גדולות מאוד ומונות אלפי משפחות , ובאחרות מספר קטן יותר של חסידים , כמו חסידות סלונים . המחנה של הליטאים

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר