|
|
עמוד:8
רלוונטית פחות בישראל ? האומנם אפשר לראות במקרה הישראלי תופעה ייחודית המייתרת דיון פרדיגמטי בגזע ובהגזעה ? היעדרו של דיון אקדמי שיטתי בישראל על גזע , על הגזעה ועל גזענות בולט ביתר שאת לנוכח גודש התופעות הגזעניות במציאות היומיומית שלנו , ולנוכח קיומו של דיון ער בנושא זה - דיון שבו נעשה שימוש מפורש במונח "גזענות" - בזירה הציבורית והפוליטית . אין איש חולק על כך שהקריאה "מוות לערבים , " שהאמירה "הערבים הם נחשים" ( מפי הרב עובדיה יוסף ) ושהמשפט "אני לא פותח לכושים את הדלת" ( דברי נהג אגד למאבטח אתיופי ) הם גזעניים בעליל . לשם כך אין צורך בכלים תיאורטיים מתוחכמים . האתגר שלנו הוא לנסח כלים תיאורטיים רגישים המאפשרים להבחין בגזענות בהקשר ובדינמיקה מורכבים יותר . נבקש לעשות זאת בשלושה שלבים : בשלב הראשון נבקש להגדיר מהי גזענות ולסמן את המרחב המושגי של התופעה . בתוך כך נבקש להגדיר את היחסים המורכבים בין "גזענות" ובין "גזע . " נטען שהיחסים בין שני המושגים מתווכים במנגנון של הבניה תרבותית ופוליטית שניתן לכנות "הגזעה . " הגזעה היא הפיכתו של ה"ביולוגי" ( למשל צבע עור ושושלת משפחתית , ( ה"חברתי" ( למשל ארץ מוצא ) או ה"תרבותי" ( למשל הרגלי אכילה ועמדה כלפי הטכנולוגיה ) ל"טבעי" ולבלתי ניתן לשינוי . ההגזעה אינה נסמכת רק על אותות הגוף המובהקים אלא גם , ובעיקר , על המסמנים החברתיים והתרבותיים הנלווים להם . בשלב השני נבקש לזהות גזענות גם כאשר אין לה ביטוי מפורש בשפה . תקיפות של ערבים בידי לאומנים יהודים בחוף גבעת אולגה או התנכלויות לסטודנטים ערבים במכללת צפת הם מקרים ברורים וקלים לזיהוי . אולם הגזענות עשויה להשתקף גם בפרקטיקה מינהלית ההופכת מהגרת עבודה " ) עובדת זרה ( " שהרתה ל"שוהה בלתי חוקית . " דוגמה זו גם מחייבת אותנו להבחין בין גזענות ישירה לבין גזענות עקיפה , כלומר פעולה גזענית שמסמניה אינם נתפסים כגזעניים אף שהם גזעניים בעליל . הבחנה זו ניתנת להיעשות בשתי רמות של ניתוח : רמת הפרט או הקבוצה והרמה המוסדית . כלומר , אפשר לנתח מצד אחד את החשיבה ואת הפעולה הגזעניות בקרב פרטים או קבוצות , ומצד אחר את האופן שבו נעשה מיסוד של הפרקטיקות הגזעניות , לעתים בהיעדר כוונה של הפרט . בשלב השלישי , הקשור לשלב השני , נבקש לזהות את הגזענות במקומות הברורים פחות , למשל כאשר היא ממוסדת ומוטמעת בחוקים ובכלי הניהול של המדינה . בתוך כך נבקש גם לנסח את יחסי הגומלין בין גזענות ובין תופעות אחרות המעוגנות במשטרי הצדקה חלופיים . לדוגמה , יש המכחישים תופעות גזעניות כאשר הן מוצדקות בהיגיון של אזרחות או בהקשר של סכסוך לאומי . צחי הנגבי , בהיותו שר לענייני משטרה , קרא לתושבי הנגב היהודים להתעמת עם תושבי הנגב הבדואים . "קומו באלפיכם , " קרא השר , "קחו מקלות , ואם עבריינים בדואים נכנסים לעמק שרה , גרשו אותם . מספיק עם התבוסתנות והכניעה" ( ראו עאזר . ( 2004 קריאה זו היא ביטוי של גזענות המוצדק בעזרת מה שפוקו כינה
|
|