|
|
עמוד:12
פילוסופים יהודים בני המאה העשרים הוסיפו לצדד בקביעה כי היהדות היא תיאוקרטיה , גם אם לא היו תמימי דעים באשר להערכתה . מרדכי מרטין בובר מתאר בספרו מלכות שמים את התקופה שלפני יסוד המלוכה בישראל כ"אנרכיה קדושה . " לדעת בובר , ממשלתו של האל אינה מאפשרת ריכוז של כוח וסמכות בידיים אנושיות , ועל ידי כך יוצרת חברה שוויונית . עמדה הפוכה מציג גרשון ויילר בספרו תיאוקרטיה יהודית . לדעת ויילר , שלטון אלוהי הנתון בידיהם של נציגיו עלי אדמות יוצר חברה העוינת באופן מהותי את הדמוקרטיה המודרנית , שכן משמעותה של תיאוקרטיה היא שלילתה של אוטונומיה פוליטית אנושית . כל ההוגים הללו שותפים לטענה שהדת היהודית היא בעלת ממד פוליטי , באשר המשטר הפוליטי הנגזר ממנה מעמיד את האל כריבון . הפוליטיקה כפופה באופן בלעדי לשלטונו של האל . על אף שורשיה המקראיים העמוקים של המגמה התיאוקרטית , הרי המסורת הרבנית , בעיקר זו של ימי הביניים , דוחה מגמה זו לטובת מגמה מחלנת של הפוליטיקה . הספרות הרבנית הענפה הכוללת פרשנות מקרא , חיבורי הלכות ומסות פילוסופיות , מאפיינת את התחום הפוליטי כתחום פעולה ארצי , ולא אלוהי . ואולם הספרות הרבנית בימי הביניים דוחה את המגמה התיאוקרטית רק לאחר בחינה מדוקדקת של ביקורתה של המגמה התיאוקרטית על הפוליטיקה . לביקורת זו , שראשיתה במקרא , שני טיעונים : הראשון תיאולוגי , והשני מוסרי . מבחינה תיאולוגית , תחום הפעילות החופשית של בני האדם מתבטא בציות לחוקי האל ולמצוותיו , ואילו התפיסה של התחום הפוליטי כתחום ארצי המתנהל על ידי הכרעותיהם של בני האדם אינה אלא אשליה חסרת השפעה ממשית . מבחינה מוסרית , מכיוון שהכוח משחית , הענקת כוח פוליטי ריבוני לבני אדם , למשל על ידי המלכתם למלכים , סופו שיביא אותם להשתמש בו כדי לשעבד את נתיניהם , ולא כדי לשרת אותם . המסורת הרבנית אינה דנה כלל בתיאוקרטיה כצורת ממשל . בטקסט המכונן שלה , המשנה , המצדד במשטר המונרכי , ישנה הבחנה מובלעת בין החוק האלוהי . 5 ראו : בובר , מלכות שמים , עמ' . 120 , 65 ראו גם : הרווי , "אנרכיזם ותיאוקרטיה . " nKHpn ) Weiler Jewish Theocracy , pp . ix-xiv . 6 זו מופיעה רק במהדורה האנגלית של הספר . ( הטענה בדבר הצורך בבחינה מחודשת של המחשבה הפוליטית היהודית מופיעה אצל Political Theory " Susser , "On the Reconstruction of Jewish ; Elazar , "Jewish Political Studies" וגם אצל Susser and Don Yihyeh , "Prolegomena to Jewish Political . Theory " ביקורתו של ( "On the History of Political Judgment of the Jew" ) Schorsch על ניסיונות ההשמטה של יהדות הגלות מההיסטוריה הפוליטית קידמה מחשבה מחודשת על ההיסטוריה הפוליטית היהודית ; ראו : ; ff . Lederhendler , Modern Jewish Politics , pp . 3 ראו גם : פונקנשטיין , תדמית ותודעה היסטורית ביהדות ובסביבתה התרבותית , עמ' ; 168-167 ראו גם : . Biale , Powerand Powerlessness , pp . 3-7
|
|