|
|
עמוד:10
מה שנראה לחיים רמון בינואר 1988 כמדע בדיוני הפך עד מהרה למציאות קונקרטית , אשר בפחות מעשר שנים עלתה על כל דמיון . למן ראשית שנות התשעים הגיעו לישראל מאות אלפים של מהגרי עבודה מ 72 מדינות שונות ( בר צורי ( 2001 ודחקו בהדרגה את העובדים הפלסטינים אל מחוץ לשוק העבודה הישראלי . בשנת 2002 נאמד מספר מהגרי העבודה בישראל ב 240 , 000 ( הלמ"ס , הודעה לעיתונות , אוקטובר ( 2003 והם היו אז 9 . 4 % מסך כוח העבודה במשק . נתונים אלה הציבו את ישראל בראש רשימת המדינות המתועשות המייבאות כוח עבודה זול מעבר לים , כשהן מפתחות 3 תלות הולכת וגוברת בו . שיעורם של מהגרי עבודה השוהים בישראל בלא היתר עלה בהתמדה במהלך שנות התשעים , ובעת כתיבת שורות אלה הוא נאמד ב 60 % מכלל מהגרי העבודה השוהים בישראל . חלק ממהגרי העבודה הבלתי 4 מתועדים הקימו זה מכבר משפחות ואף התארגנו בקהילות המושתתות על דפוסים ארגוניים מגוונים ועל רשתות חברתיות בעלות רמות מיסוד שונות . על פי אומדנים של עיריית תל אביב-יפו , לקראת סוף שנות התשעים נע מספרם של מהגרי העבודה הבלתי מתועדים בעיר בין 50 , 000 ל , 80 , 000 והם כ 15 % עד 20 % מן האוכלוסייה העירונית . ריכוזם הגבוה של מהגרים בלתי מתועדים בשכונות הדרומיות של העיר שינה כליל את המרקם האתני של שכונות אלה והפך אותן למובלעות של קהילות שקופות , שבהיותן נטולות מעמד חוקי נפקד מקומן גם מן המרחב הציבורי . 5 נוכחותה של אוכלוסייה נרחבת של מהגרי עבודה השוהים שלא כחוק הביאה לגיבוש מדיניות ממשלתית נוקשה של מעצר וגירוש . בספטמבר 2002 הקימה הממשלה מינהלת הגירה שפעלה ופועלת כגוף משטרתי לכל דבר . לרשותה הועמד תקציב של קרוב ל 50 מיליון דולר והוטלה עליה משימה שאפתנית : מלחמה באבטלה , על ידי גירוש שיטתי ויעיל של 50 , 000 מהגרי עבודה בלתי מתועדים במשך שנה . 6 . 3 עם העובדים הפלסטינים היו מהגרי עבודה בשנת 2002 כ 12 % מסך כוח העבודה במשק הישראלי , ראו קמפ ורייכמן . 4 . 2003 ; Kemp and Raijman 2003 Kemp et al . 2000 ; Raijman et al . ; 2003 מכאן ואילך נעשה שימוש בלתי מובחן במונח מהגרים "בלתי מתועדים" ו"בלא היתר . " השימוש במונח "בלתי חוקי" או "שוהה בלתי חוקי" ( להלן : שב"דו ) ייעשה רק אם הוא קיים במקור . . 5 שנל . 6 . Kemp and Raijman 2003 ; 2004 ; 1999 מאז הוקמה מינהלת ההגירה , ולאור "הצלחתה" במהלך שנת , 2003 היא הכפילה
|
|