|
עמוד:8
ליישם אותן דרושים מדענים , בסופו של דבר מדובר בהכרעות ערכיות ותרבותיות בשאלות כגון : מהי מערכת היחסים הרצויה בין הכסף לבין האדם ? כיצד מכוננים חברה ראויה עם בסיס כלכלי איתן ? האם להשקיע בפיתוח טכנולוגיות חדשות או בניצול נכון יותר של הקיימות ? עד כמה להרחיב את התעשייה וכיצד לשמר את הסביבה ? האם לחנך להישגיות מתוך תחרותיות או מתוך הדדיות ? לא צריך להיות מדען בכדי לענות על שאלות כאלו , צריך להיות מדען רק כדי לבנות את המודל שיאפשר ליישם את התשובות להן . מצד שני , אין להמעיט בערכו של החלק המדעיאמפירי שבמחשבה הכלכלית המסוגל לספק הסברים מעמיקים לתופעות חברתיות , להציע כלים להנעת תהליכים חברתיים ואף לספק כלים אמינים לחיזוי במקרים מסוימים . עולם הערכים הכלכליים משלב שאלות יסוד של יחסי אדם וחומר , ושל יחסי אדם ואדם . הנחות היסוד של מדע הכלכלה כיום קרובות לאלו של הפילוסופיה התועלתנית שנוסחה באנגליה בסמוך לראשית כתיבתו של אדם סמית . ' מאוחר יותר גובש שיח חלופי בדמות הסוציאליזם-קומוניזם , המשמש עד היום כמוקד משיכה רדיקלי . כבר למעלה ממאה שנה ניטשים ויכוחים בין הליבראליזם לסוציאליזם לצורותיו , אך נראה ששתי העמדות הביאו אותנו למצבים שקשה לקבלם . היישום הקיצוני של הקפיטליזם הביא , לצד הפיתוח המואץ , גם לניכור , לניצול של חולשות הזולת בכדי לנשלו , להרס סביבתי ולמירוץ חיים מטורף שאין אנו יודעים לאן הוא מוביל . הקומוניזם מצדו הצריך משטר טוטליטרי חמור , והביא לסיאוב של מדינות שלמות . כיום מנסים רבים למצוא דרך ביניים בין שתי תפיסות אלו , ואנחנו מבקשים להניח שתיתכן דרך נוספת , אחרת . מעל כל זה ברצוננו לפרוש את השאלה המרכזית בה אנו מבקשים לעסוק , והיא מה יש לעולם המחשבה והתוכן היהודי לומר על כל הסיפור הזה ? האם כל אמירתו לגבי הכלכלה מתמצה בצדקה ודיני ממונות ? אלו דברים עצומים בפני עצמם , אין ספק , אבל יכול מאוד להיות שנגלה שלעולם התוכן היהודי יש עוד כמה דברים ללמד אותנו ואת העולם המודרני , על הבנת אופני הפעולה השונים של המערכת הכלכלית , על ניהולה של כלכלה נכונה וצודקת ועל מקומם של האדם והתרבות ועיצובם בתוך
|
|