|
|
עמוד:11
פתח דבר שאלת אפשרות כינונה של מדינה יהודית מודרנית לאור ההלכה ושאלת אפשרותם של חיים יהודיים מלאים בעולם מודרני אינה יורדת מסדר היום הלאומי מזה למעלה ממאה שנה . המהפכה הציונית ביקשה להחזיר את העם היהודי אל ההיסטוריה . חזרה זו אל ההיסטוריה אין משמעותה רק הגדרת העם היהודי כלאום ושאיפה לכונן מדינה לאומית בארץ ישראל . במובנה הרחב המהפכה הציונית ביקשה ליצור טיפוס יהודי מסוג חדש . מהפכה זו ביקשה לטעת את היהודי בעולם המודרני מזה ובעולם היהודי מזה . העימותים המרים בין חלקי העם השונים היו , כאז גם עתה , סביב שאלת " הקולטורה" שיש לצקת בתוכנו של היהודי החדש . בעוד ברדיצ'בסקי ובתר ראו בציונות תנועה של מרד כלפי היהדות , הראי"ה קוק שלל גישה זו מכל 1 וכל וראה בציונות דרך מודרנית לחידוש הקשר של העם למקורותיו . משמעות המודרנה לא מתמצה בתיאור סכמטי של מצבו החדש של האדם . אין היא משתקפת רק בשינויים שהתחוללו בעת החדשה במבנה החברה , הכלכלה והדת . בראש ובראשונה משמעותה מהפכה בתודעתו החדשה של האדם את עצמו . האדם חוזר ומפרש את עצמו ואת סביבתו לאור תודעתו 2 המודרנית . תודעה מודרנית זו משמעה הכרה בעקרון החידוש ובעיצוב עולם אנושי שבו האדם הוא ריבון לעצמו והוא זה המעצב את חייו . תגובות שונות הוצגו בעולם הדתי כלפי המודרנה . כך , החברה האורתודוכסית החרדית שללה תודעה מודרנית זו מכל וכל . לטעמה , לאור האימרה המפורסמת המיוחסת לחת"ם סופר , "החדש אסור מן התורה , " אין כל מקום להפתח לעולם המודרני . יהדות זו ביקשה , לראשונה בישראל , להיבדל מהציבור כולו ולשמור בקנאות על הצביון הישן נושן של "ישראל סבא , " תוך התעלמות מוחלטת משינויי הזמן ואתגריו . בניגוד לעמדה החרדית ביקשה הציונות הדתית להיענות לאתגרי הזמן , להיפתח לעולם המודרני על שלל יתרונותיו ולהיות שותפה מלאה בחזרה זו של העם היהודי אל ההיסטוריה . מבחינה זו , הציונות הדתית ביצעה מהפכה בעולם הדתי . לראשונה קראה הציונות הדתית לזניחת הטיפוס היהודי הגלותי הפסיבי ולעיצוב טיפוס יהודי דתי חדש המעצב את גורלו בידו תוך נאמנות 3 מלאה למסורת . אולם , כפי שהצביע על כך אהוד לוז , לא השכילה הציונות הדתית באותה העת , בתחילת המאה , להציב הגות אשר תענה לאתגרי המודרנה : במשך תקופה ארוכה למדי לא היתה כלל בארץ אלטרנטיבה ציונית דתית , מגשימה
|
אוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה למשפטים
|