|
|
עמוד:7
יהדות ישראלית להיות יהודי פירושו ליטול חלק בקהילה שהעבר הוא יסוד מכריע בכינונה . זהות , תרבות , תודעה , דת ופרקטיקות יהודיות הן בעלות עומק היסטורי שראשיתו בעבר הרחוק . יהודי הוא חבר בקהילה היסטורית . להיות ישראלי פירושו להשתייך לקהילה המכוננת על ידי ההווה במקום נתון - ישראל . ישראליות מכוננת בעיקר על ידי המקום J העומק הזמני שלה רזה . הזמן הישראלי , במושגים היסטוריים , הוא עול ימים . הזמן היהודי והזמן הישראלי נראים כבלתי מתואמים . המשקל המכריע בקיום היהודי מצוי במסורת העבר הנושאת את מלאות הקיום היהודי . לעומת זאת , הזמן הישראלי הוא זמן ההווה , שפניו מופנות אל העתיד . החוויה הישראלית מתגלמת בתחושה של תנועה , שינוי ועיצוב מתמידים . החוויה היהודית מתגלמת בתחושה של כפיפות , המשכיות והכרה בכוח המחייב של העבר . העדר התיאום עלול להתגלם בתחושה של מתח , סתירה וקרע בין יהודי לבין קיום ישראלי ; בין זהות ותרבות יהודית לבין זהות ותרבות ישראלית . סדרת הספרים "יהדות ישראלית" נועדה לחשוב מחדש על מתח זה . הסדרה איננה עוסקת בתיעוד העבר או ההווה אלא בקשרים שביניהם ובאפשרויות המפרות והמעשירות שעולות מקשרים אלו . ההפריה היא דו כיוונית : העבר הוא עוגן שממנו ההווה מתעצב ושואב ; ההווה מספק פרספקטיבות חדשות לקריאה של העבר . עניינה של הסדרה הוא ב"מיזוג האופקים" שבין הזמן היהודי והזמן הישראלי . *** הספר משיח רכוב על טנק של יונה הדרי עוקב אחר זיקת הגומלין בין המחשבה הציבורית לבין המציאות המשתנה סביב לשלוש מלחמות - סיני , ששת הימים ויום הכיפורים . הניתוח מעלה כי קיימת תנודה מחזורית במצב הרוח הלאומי בישראל : בעתות מלחמה משתלט הלך רוח אקסטטי הבא לידי ביטוי בהאדרת דמותו של הלוחם לכדי ממדים רליגיוזיים משיחיים . בין המלחמות , הציבוריות 'הישראלית' נקלעת למצבי דיכאון הבאים לידי ביטוי בספקות כלפי המפעל החברתי ציוני , כמו גם בשלילה גוברת והולכת של דמות החייל כגיבור . המחברת מצביעה על תבנית קבועה של מעבר בין שתי
|
אוניברסיטת בר אילן, מרכז צביון
|