|
|
עמוד:6
דרך , וערכו של התקציר עולה על ערכו של לימוד מסודר של המקורות . בין התרופות שהציע המהר"ל לרעה חולה זו , היתה חזרה ללימוד המשנה , בה ראה המהר"ל חשיבות עליונה . המהר"ל עצמו אכן חזר ללימוד המשנה ב"קלויז" בו כיהן , ועשה תלמידים לתורתו . בין תלמידיו היה זה בעיקר ר' יום טוב ליפמאן העליר בעל ה "תוספות יום טוב" , ( 1654-1579 ) שלימים כיהן אף הוא כרבן הראשי של פראג וניקולסבורג , שהמשיך ופיתח גישה סבלנית ושיטתית זו אשר נולדה בהשראת המהר"ל . כאשר נראה היה , לקראת סופה של המאה , כי הרנסאנס וההומניזם היהודים מיצו את עצמם , המהר"ל , שהיה קשוב לזרמים אלה , כיוון וניקז אותם לאפיקים חדשים . את הופעתו של הספר "מאור עיניים" מאת עזריה מן האדומים קידם המהר"ל בתחילה בברכה ובשמחה , אולם לאחר שקרא בו הוקיעו וגינה את פרסומו . מכל תלמידי המהר"ל , דוד גנץ ( 1613-1941 ) ירש במיוחד את משנתו ההומניסטית של רבו , ובכתביו שיצאו לאור עוד בזמנו של המהר"ל , ניתן למצוא , בצורה מורחבת , את כל הקווים המאפיינים את ההומניזם של המהר"ל : עניין בהיסטוריה , ידע במתמטיקה , באסטרונומיה ובפיסיקה , נאמנות לשיטות ולגישות מסורתיות על אף הפתיחות לרעיונות חדשים . דוד גנץ , שהיה שותף פעיל למחקריהם של קפלר וטיכו בראהה , הוא-הוא החוליה המקשרת בין המהר"ל ובין אנשי המדע הגדולים של דורו , והודות לו השכילה יהדות אשכנז להמשיך ולפתח את מורשתה ההומניסטית בדרך שהתווה המהר"ל ; כל המאורעות ההיסטוריים והמדעיים העדכניים ביותר — גילוי אמריקה , מסעות ואסקו דה גמה ופרנסיס דרייק , התיאוריות האסטרונומיות של קפלר וכר — מוצאים בה את מקומם ונהנים מהכרה בערכם הרוחני המהפכני . יש להזכיר גם את המסורת המיסטית , שהמהר"ל היה אחד מנושאי דגלה העיקריים בעולם היהודי האשכנזי , דבר
|
|