|
|
עמוד:ג
מאמריו וספריו שנכתבו למטרה זו הותאמו לסדר היום של הגשמת הציונות בארץ-ישראל . הספר שלפנינו , הראשון שקפלן יזם את תרגומו לעברית , מדגים זאת כפי שנראה להלן . אולם יש להודות שמאמציו לא נשאו פרי . משנתו על מהות היהדות בציביליזציה לא חזרה לסדר היום היישובי , אחר כך המדינתי , של הציונות הארצישראלית . רעיונותיו המקוריים , שהיה בהם אתגר פורה למחשבת תנועת העבודה בארץ , לא זכו אפילו לתהודה וויכוחית . התעלמו מהם , כאילו לא הייתה בהם רלבנטיות למציאות היהודית בארץ . כיצד ניתן להסביר את הדבר ? מה היו גורמיו ? במבט ראשון נראה שסדר היום האידיאולוגי-פוליטי של הציונות הארצישראלית מנע את הדו-שיח עם נציג הציונות האמריקאית שנראתה למנהיגי היישוב כיצור כלאיים בלתי-אפשרי . אחד מן היסודות המשותפים העיקריים לרוב האידיאולוגיות הפוליטיות של המפלגות הציוניות בארץ היה " שלילת הגולה . " החילו אותה גם על התפוצה היהודית המודרנית בארה"ב . השקפת קפלן שצריך לבנות את ארץ-ישראל ואת תפוצות העולם החופשי במקביל סתרה , אפוא , את תובנת היסוד של הציונות הארצישראלית f אין סיכוי ריאלי שהעם היהודי יצליח להתביית כעם ולשמור על זהותו התרבותית הייחודית בשום מקום מלבד ארץישראל . את כל היכולות הקיבוציות , החומריות והרוחניות של העם היהודי יש להשקיע בארץ , הן משום שהשקעתן במקומות אחרים תהיה בזבוז חסר אחריות והן משום שבלי התרכזות בלעדית גם הקמת המרכז בארץ-ישראל תסתיים בכישלון . על רקע תובנה זו נתפסה שלילת הגולה כמקור מוטיבציה עיקרי לעליה החלוצית , העלייה שתבעה מחבריה נכונות להגשמה "עצמית" גם במחיר קורבנות אישיים גדולים . המסקנה הפשוטה הייתה שלגיטימציה להשפעה ציונית בתפוצות תגזול מן הציונות החלוצית , שעליה בעיקר רצה קפלן להשפיע , את מירב ומיטב מגשימיה ... אולם אם ניתן דעתנו לתוכן הספר הראשון שקפלן פרסם בעברית בשנת 1938 ניווכח שהוא צפה מראש את ההתנגדות וביקש להתחמק ממנה . בספר הזה לא התייחס לשלילת-הגולה או לסוגיית הכלים השלובים אלא רק לסדר היום של הציונות הארצישראלית מאחד ההיבטים המרכזיים שלה ? בעיית מקומן של הדת והמסורת ביצירת החברה והתרבות היהודית המודרנית . הדבר נבע מן התובנה שבפנייתו לציבור היהודי .
|
|