|
|
עמוד:ב
ראה את תנועת התחייה התרבותית של כל העם היהודי , כולו כפשוטו : גם בארץ ישראל וגם בתפוצות . מבחינה זו היה קפלן תלמידו-ממשיכו של אחד העם , הוגה רעיון ה"מרכז הרוחני' . אולם ראוי להדגיש שבאותה מידה היה תלמידממשיך לאיש ריבו של אחד העם בציונות - הרצל . קפלן לא וויתר על המימד המדינתי של הגשמת הציונות ; הוא לא וויתר על התשתית הנחוצה ליישום המימד הזה : הציביליזציה החומרית על כל מרכיביה . חזונו השונה , הן מנקודת ראותו של אחד העם והן מנקודת ראותו של הרצל , היה ; ה"רקונסטרוקציה" של היהדות כ '' ציביליזציה '' ( לא רק כתרבות במובן של "קולטורה' ( בארץ ישראל ( אחר כך במדינת ישראל ) ובתפוצות . בדוק : קפלן חשב שגם יהודי התפוצות יכולים וחייבים לשקם את הוויית החיים היהודית של תשתית של ציביליזציה עצמית , תוך כדי השענות על הציביליזציות הלאומיות של ארצות מושבם , מזה , ועל ה"מרכז' בארץ ישראל , מזה . בתפיסה זו נעשה להוגה הדעות המרכזי של "הציונות האמריקאית , " ציונות שלא הגבילה את אופק הגשמתה בארץ ישראל , אלא חתרה להגשמה nu צדדית בארץ-ישראל ובתפוצות . מרכז הפעילות של קפלן היה בארצות הברית . הוא הגיע אליה עם הוריו מליטא ובה קיבל את חינוכו היהודי והכללי . רוב חיבוריו נכתבו באנגלית בשביל ציבור הקוראים היהודי-אמריקאי ואת פעילותו מיקד במוסדות ההוראה הגבוהים ובמוסדות הקהילתיים היהודיים בארצות הברית . נובע מכאן שבחן את בעיות העם היהודי על יסוד ניסיונו בתפוצה האמריקאית הגדולה ואת תכניותיו התאים לצרכים ולאפשרויות שלה . אולם כמנהיג ציוני כלל-יהודי ייחס חשיבות מכרעת לבניין ארץ-ישראל . התפוצות מזה וארץ ישראל מזה היו בעיניו "כלים שלובים" י צריך לבנות את שניהם יחד . כך מפני שיש ביניהם תלות גומלין : המרכז בארץ ישראל לא יקום בלי עזרת התפוצות המאורגנות והמבוססות , והתפוצות לא תבנינה בלי עזרת המרכז בארץ-ישראל . משוס כך חתר לדיאלוג בין המנהיגויות הציוניות בארץ ובתפוצות . כל ימיו שאף לפתח אותו ולהשפיע על בנין ארץ ישראל ברוח גישתו הכלל יהודית . קפלן ביקר בארץ בקביעות ובתקופת חייו האחרונה עלה והתיישב בה . בביקוריו התאמץ להשפיע בדרכים שונות : הרצאות באוניברסיטה העברית , פרסום מאמרים בעברית ותרגום ארבעה מספריו מאנגלית לעברית . כמו כן יצרית קשר עם אנשי רוח ומחנכים בארץ . הרצאותיו ,
|
|