פרק ראשון הסוגיה והמטרה

עמוד:10

החלים גם על עמים אחרים ועל התפוצות שלהם , ובכללם אימוץ מתרחב של תפיסות פוסט מודרניות והדגשתן בחברות השונות . אלה מתאפיינות באינדיווידואליזם מתגבר , בנטיות מנוגדות לניסיונות לשמור על זהויות קולקטיביות ובתפיסות המטיפות לפרטים שלא לשמור על הזהות הקולקטיבית שלהם . אולם כמו תפוצות אתניות לאומיות אחרות , כך כמה מהשינויים המהפכים שהעם היהודי מתנסה בהם מושפעים מתהליכים פנים מדינתיים , שבהם מתנסות המדינות והחברות שבמסגרתן הקהילות היהודיות מתקיימות . תהליכים אלה כוללים את היחלשות מוסדות המדינה ואת נטייתן של חברות ושל ממשלות במדינות דמוקרטיות להתייחס בסובלנות אל קהילות של מיעוטים אתניים ודתיים , ובכללן תפוצות כמו התפוצה היהודית . להשפעות התהליכים הגלובליים על התפוצה היהודית ועל מדינת ישראל יש כמובן חשיבות רבה . אך השינויים המהפכים המהותיים בעם היהודי ובישראל מתרחשים בעיקר בגין תהליכים פנימיים בקהילות התפוצה ובחברה הישראלית . בעיקר בשל התהליכים הללו הן התפוצה היהודית הן מדינת ישראל מתחבטות בשאלות דומות בדבר היחסים שבין חרדים , דתיים וחילונים , ליחסים שבץ יהודים מארצות מוצא שונות , לשינויים דמוגרפיים , לסכסוך הישראלי הפלסטיני ולמצב הקהילות היהודיות המתקיימות בתפוצה ובישראל זו בצד זו . סקרי דעת קהל חוזרים ומראים כי לדעת ישראלים ולדעת יהודים לא מעטים בתפוצה אחד השינויים העיקריים המתרחשים במדינת ישראל ובעם היהודי כאחד קשור ליחסם של הישראלים ויהודי התפוצות אלה לאלה . מתברר כי ישראלים רבים מפתחים בהדרגה אדישות כלפי הקהילות בתפוצה , וחברים בקהילות היהודיות מפתחים תחושה דומה כלפי מדינת ישראל . יתר על כן , גם בתפוצה וגם בישראל מתרבים ביטויים של אדישות ויחס ספקני , ובמידה מסוימת גם עוין , כלפי המוסדות והארגונים המסורתיים המרכזיים , שמקובל לכנותם "מוסדות הממשל" של העם היהודי . לאדישות , לספקנות ולעוינות , שחשים ומביעים יהודים בתפוצה וישראלים אלה כלפי אלה , נודעת השפעה על הממשל ועל המשילות , שמשמעותה יכולתם של מוסדות ממשל , בעיקר בישראל , לקבוע ולבצע מדיניויות שפרטים וארגונים בתפוצה נענים להן ומתנהגים על פיהן . הווה אומר , החיבור בין הלכי רוח מופשטים מן הסוג שנזכר לעיל לבין נטיות מעשיות גורם לערעור הסמכות המוסרית והמעשית של ממשלת ישראל ושל הארגונים הפוליטיים , החברתיים והכלכליים הוותיקים הפועלים בתפוצה ובישראל והמופקדים , לכאורה , על השמירה על העם היהודי ועל שגשוגו . התוצאה הבלתי נמנעת היא שהארגונים והמוסדות מתקשים לקבוע הלכה למעשה את כיווני ההתפתחות העתידית של העם היהודי . הדברים האלה אינם אמורים בכל המוסדות והארגונים בתפוצה ובישראל , אלא בעיקר במשרדי הממשלה הישראליים , וכן במוסדות ובארגונים

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר