|
|
עמוד:13
הווהבים , שלחמה למען טיהור האםלאם מהסמלים האליליים שחדרו אליו . כאשר כבש את מכה ומדינה בסוף המאה השמונה עשרה , ציווה להרוס את המסגד שהוקם על 7 קברו של מחמד , כיוון שראה את התפילה על קברו של אדם כעבודת אלילים . מהותן של הדתות המונותיאיסטיות האלה היא שלילת כל דבר קדוש שאיננו אלוהים , משמע - הפרכת המיתולוגיזציה של הסמל . הסמל שקם על יוצרו הופך למיתוס . היהדות פרצה פירצה במיתוס : האדם שגילה את האל האחד , גילה גם את עצמו כיחיד , כאינדיווידואום . האינדיווידואליזם הוא איפוא הפן השני של האוניוורסליזם . האדם הוא תבנית נוף סמליו . ארנסט קסירר , פילוסוף הצורות הסמליות , גרס כי שלא כבעלי חיים , האדם חי במימד שאיננו עולם הטבע בלבד , אלא גם בעולם של 8 סמלים . לדעתו , מה מותר האדם מן הבהמה ? הסמל . החוטים הטווים את רשת הסמלים הם הלשון , האמנות , הדת , המדע והמיתוס . אלה הם הקורים הסבוכים של הניסיון האנושי או רשת הקואורדינטות , שבאמצעותה אנו מנתבים את דרכנו בעולמנו . האדם אינו יכול לעמוד בצורה בלתי אמצעית מול המציאות , ולפיכך הוא עוטף עצמו בצורות לשון , דימויי אמנות , טקסי דת או סמלי מיתוס . מכיוון שאין ביכולתנו לדעת את הדברים כשלעצמם , אנו מכירים אותם באמצעות מתווכים , פרשנים . האדם , ההומו סימבוליקוס , מבנה את המציאות גם באמצעות מיתוסים . העולם מאופיין בתוהו ובוהו , ורק משעה שהאדם יוצר לעצמו סמלים , הופך הכאוס למבנה בעל משמעות , לקוסמוס . משמע , הדברים כשלעצמם הם חסרי משמעות , ורק האדם , באמצעות הסמלים שהוא יוצר , מעניק לעולם משמעות . קאנט לימד אותנו כי לעולם לא נכיר את הדבר כשהוא לעצמו : את הכרתנו מתנים מבני תודעה . מכאן שדת , מיתוס או מדע הם צילומי המציאות . אך צילום העולם איננו נייטרלי . צילום הוא מניה וביה טביעת חותם , ציור דיוקן , חריתת סמל . ההסמלה משנה את המציאות : הממשות משתנה יחד עם הסמלים והמיתוסים . הצילום האנושי לגווניו השונים , בעצם נוכחותו ופעולתו , הוא יסוד דינמי : שינוי התפישה משנה את התופש עצמו , ואופן התפישה משנה את התופעה עצמה . וכך הסמל 9 הוא תלוי הקשר היסטורי . הסמלה היא תפישה של דבר באמצעות דבר אחר : השפה קוראת בשם , המדע קובע חוקים , הדת מעניקה משמעות , האמנות מעצבת צורה , ההיסטוריה מארגנת את העובדות במהלך של זמן , המיתוס נותן זווית ראייה . כל מדיום כזה הוא מערכת סמלים המפענחת טקסט פרשני על העולם . העולם לאחר השימוש בסמל שוב איננו אותו עולם . הוא משתנה עם הקריאה הסמלית : אמור לי מהו הסמל שבחרת , ואומר לך מה הטקסט שתקבל . השפה אינה מצלמת את העולם כמות שהוא : היא נותנת בו סימנים . השפה המיתית מסבירה את העולם באופן שונה מזה שבו מסבירה אותו השפה המדעית . העולם כשפה , כסמל , כפירוש וכמשל , נבדל מאדם לרעהו , אך סמלים קיבוציים מקנים תמונות עולם משותפות , דימויים כוללים , מיתוסים קולקטיוויים . הפילוסוף או המיתולוג , חוקר המיתוסים , עושים הבחנה בין תפקיד הסמל במיתוס לבין תפקידו במדע ; בעוד המדע מכיר את האופי הסמלי שלו , במיתוס לא קיימת
|
|