|
|
עמוד:12
של מסורת עדתית . גם אם ברמת ההצהרה יונקות כל העדות של יוצאי ספרד מתורתו של רבי יוסף קארו , למעשה הם מאמצים ומנכסים מסורות נוספות , הן בגלל השפעה של שכנים בעלי מסורות אחרות והן בגלל אילוצים גיאוגרפיים או השפעות תרבותיות . גם מקומה של קבלת האר"י לא נפקד כאן , בהיותה גורם חשוב לשינויים רבי משמעות בעיקר בתחום העשייה הדתית . משנתו ההלכתית של הרב יוסף אינה מבוססת על מסורת עדתית מושרשת . מבחינה זו אין לו בית אב . הוא מחזיר עטרה ליושנה במובן הפשוט של גרירת כל ההלכה לפסיקותיו של רבי יוסף קארו , להוציא מנהגים שנתקבעו היטב במסורת העדות ועליהם הוא מוותר במלחמתו . בתוך עולם הפסיקה הספרדי הוא מוצא עצמו מתנגש בשתי מסורות : האחת ממערב ( צפון אפריקה ) והשנייה ממזרח ( בגדאד . ( מאמר זה מציג את התגובות השונות למתח שבין עולמו ההלכתי של הרב עובדיה יוסף לבין העולם ההלכתי של רבנים יוצאי צפון אפריקה והמזרח . " חינוך מחדש" לבני העולים : ובי יוסף קאוו הוא "מוא דאתוא" למרות דבריו של הרב עובדיה יוסף על מעמדו הטוטלי של רבי יוסף קארו בהכרעת ההלכה הספרדית , לא נהגו עדות המזרח וצפון אפריקה בכל עניין כמותו . מרובים הם המנהגים שנטו אחרי פוסקים אחרים , לפעמים בהשפעת הפסיקה האשכנזית ולפעמים בעקבות התפתחות מקומית . העלייה לארץ בשנות החמישים הכניסה את בני הערות הללו לזהות קבוצתית אחת : "עדות המזרח , " ושאלת שמירת המסורת הנהוגה בחו"ל עלתה בכל עוצמתה . הרב יוסף נדרש לשאלה זו והוא הכריע כדרכו : "להחזיר עטרה ליושנה" - לאחד את כל מנהגי הספרדים תחת דגלו של רבי יוסף קארו . המשמעות המעשית של מדיניות זו הובילה לקרע בתוך משפחות , או לפחות לנתק בין דורי . נתק זה התבטא במצבים שבהם הבנים לא בטחו במסורת אבותם וגיבשו אורח חיים המושתת על הספר , שהוא מקור הידיעה ההלכתית האולטימטיבית . כך , לדוגמה , הוא מעלה בשאלה הבאה : משפחות שעלו מחוץ לארץ ובאו לארץ ישראל , ובעודם בחו"ל נהגו בכמה חומרות בדיני הפסח , כגון שלא לאכול אורז וקטניות , ושלא להשתמש בכלי זכוכית של חמץ וכיו"ב , והם ממשיכים במנהגים אלו גם בארץ ישראל . האם בניהם רשאים להקל בדברים אלה 3 כדעת מרן וגאוני ספרד , וכמנהג ארץ ישראל , או עליהם להמשיך כמנהג אבותיהם י המנהג שהביאו אתן המשפחות הללו הוא המנהג הרווח בקהילות אשכנזיות , אולם ברור שמדובר במשפחות יוצאות צפון אפריקה שהושפעו ממסורות אשכנז . 3 ראו : ע' יוסף , שרית י 7 / 7 ד < רעת א , ירושלים תשל"ז , סימן יב .
|
|