|
|
עמוד:9
חמורים הצפים ועולים דווקא כשהחרדים המזרחים כובשים לבבות בפריפריה המסורתית שלהם ( ציבור ה"מתחזקים" מקרב המסורתים . ( העצרות עצמן מתגלות כאן כמוסד בעל סממנים תרבותיים ישראליים לא מעטים , ובאורח פרדוקסלי הן משמשות בה בעת גם לישראליזציה של החרדיות המזרחית . גדעון ארן מתחקה אחר מאפייניו של הגוף החרדי - גופם של אברכים ובעלי בתים גם יחד - ואחר התמורות שגוף זה עבר . גוף זה , מתברר , משמר קווי ייחוד בחיי היומיום ועם זאת ניכרים בו דפוסי התנהגות המושפעים מן החברה הסובבת . בדומה לכך יהודה גודמן בודק את השיגעון החרדי ואת אופני הטיפול בו כמבטאים את יחסה של החרדיות ליוצאי הדופן המצויים בתוכה . יחס זה מושתת על תפיסת הגבול שבין הנורמלי לבלתי נורמלי . גודמן מגלה באופן הטיפול אסכולות שיש בהן משום קבלת תפיסות חילוניות או תפיסות מיעוט ( חסידיות ) הסותרות את הנורמה ההלכתית שהרוב בחברה החרדית מבקש לכפות . תמר אלאור וערן כריה מתקרבים עוד יותר לגבול החיצוני שבין החרדים לבין החילונים ובוחנים את המפגש הפיזי של החרדים עם תרבות הצריכה והפנאי החילונית , מפגש המתקיים במרחב הציבורי הפתוח של הרחובות הראשיים והקניונים . חלק מאתרים אלה הם אתרים לא חרדיים מובהקים ונתפסים כבעייתיים מבחינה מוסרית וערכית . מתברר שהחרדי המשוטט מזיז עמו את הגבול שבין החברות . במאמר של שרית ברזילאי , אנו מגיעים לטשטוש גבולין ניכר עוד יותר , הגם שהוא חשאי בחלקו , בדמות עולמם של אלה החיים בין שני העולמות , לפחות מבחינה תעסוקתית והתנהגותית , גם אם הם אינם הופכים ל"יוצאים לשאלה" של ממש . מאחר שמדובר בתחום מחקר דינמי , מצאנו לנכון להוסיף מאמר ראשוני שאותו חיבר קימי קפלן , על מצב המחקר על החרדים בישראל בהיבטיו השונים . מכל המאמרים עולה דיוקן מורכב של חברה דינמית , שבתוך גבולותיה הפנימיים והחיצוניים , המוסטים על ידיה בהתמדה , נוצרות זהויות קיבוציות פנימיות חדשות ; חברה השומרת בכללה על ייחודה עם שהיא מאמצת דפוסים וערכים מחברת השפע הפתוחה שבצדה היא חיה . מתברר אפוא שמשנות השמונים של המאה ה , 20 החברה החרדית בישראל עוברת תהליך מואץ של אקולטורציה , ומצליחה על פי רוב למנוע אסימילציה . לשון אחר , החרדים מאמצים דפוסי התנהגות ואף ערכים מן החברה הסובבת , אך בלי להיבלע על ידה . ערכי יסוד אינם נפגעים , שכן החברה החרדית מפתחת נוגדנים כדי למנוע שחיקה . כך , למשל , מפתחים בחורי הישיבות אתוס סגפני , משליכים את עצמם לפעילות מתריסה בנושא הארכיאולוגיה ובכך מכוונים את שאר החרדים להיבדלות ולעימות . עצרות החזרה בתשובה בנויות במופע בידורי ישראלי לכל דבר , אך תכניהם ואף סגנונם משמרים ייחוד חרדי ומנסים להשליט אותו על חברה מזרחית מסורתית שעד כה לא נבדלה כל כך מן העולם החילוני .
|
|