הו איסטנבול!

עמוד:9

ההיסטוריה הכתובה ושל ההיסטוריה המסופרת מדור לדור , ועל mpriK הקשר שבין הסיפור ההיסטורי לבין המציאות . חיבור יפה לאיסטנבול מתקיים בעבודת וידיאו מימרית ברורוה של אמנית משטוקהולם , יוהנה בילינג , ( Billing ) המתארת לפרטי פרטים תהליך של מעבר דירה . על רקע העובדה שמראה העיר איסטנבול נשקף מחלונות הבניין שבו מוצגת העבודה , בולטת האבחנה כי המקום שבו מתרחש הסיפור בסרט הנו מערב אירופאי ( העבודה צולמה באמסטרדם , ( עובדה הממחישה את הפער בין התרבויות . באופייה הריטואלי של העלאת הרהיטים מהדירה והורדתם משקפת העבודה משהו מן הטרנספורמציה ומן התנועה התמידית של העיר איסטנבול . עבודה חכמה ומלאת הומור המוצגת בבנין בילסר שייכת לאמן השבדי אולה פרסון ( Pehrson ) עבודתו של פרסון שבקומה השנייה מציגה עשייה מחודשת של הסרט אחר התיעודי המצוד ^ 07 ^ : 11 , ( Unabomber Hunt for the ) הרוצח מאוקלהומה , ארה"ב . בסרט אנו עוקבים אחר דיווחים חדשותיים ומשטרתיים על הרוצח , בשעת גילוי עקבות אלו ואחרות , ריאיונות עם אנשים שונים המביאים את גרסתם , ציור הדמות שבה מדובר , ותצלומים אותנטיים של המקומות המתוארים בסרט . תוך כדי צפייה מתגלים ה"תפרים" הגסים בסרט , הגולמיות , התפאורה ומה שמאחוריה . בהומור רב מצליח פרסון לחשוף לנגד עינינו את הקלות הבלתי נסבלת של המניפולציה של התקשורת , של האנשים המופקדים על השלטון ובו בזמן גם את המניפולציה של האמנות . באותו חלל שבו אנו צופים בסרט , ממוקמים על גבי מדפים לאורך הקירות אובייקטים עשויים מגאנק , דמויות Ola Pehrson , Hunt for the Unabomber , 2005 , installation Servet Kocyigit , Eskici , Blue Side Up , 2005 from the installation

טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר