כריסטו מפתיע שוב בגודל, בכמות ובצבע הכתום

עמוד:7

ניקוז וברכות מים נחפרו . יותר מחמישה מיליון שיחים ועצים ניטעו בשטחו . למעשה , ביצוע הפארק התאפשר תודות למהפכה התעשייתית י בשימוש ב לים מכניים , בטכנולוגיות בניי מות שהתבטא י בתכנון הגשרים החוצינ את הפארק . זרח מערב וביצירת האגם המלאכותי הגדול . אף כי סנטרל פארק נדו כנוף טבעי בינות בנייני העיר . הרי ההיסטוריה מלמדת כי למעשה הוא מלאכותי לסביבתו . במובן זה , השערים של כריסטו ודאךקלוד נטועים בפארק כשם שהוא עצמו ניטע בעיר לפני יותר ממאה שנים . השערים גם הם תוצר תעשייתי , והם חוזרים ומדגישים כיום יותר ויותר בני האדם חיים בסביבה מובנית גם כשנדו כי אנו מהלכים בנוף ירוק , בין עצים , סלעים ואגמי מים , מזכיר' לנו השערים כי כמותם גם הפארק IPK טבעי , גם הוא פרי רעיון של אדם שהצליח לממש את חזונו . , לקשר שבין השערים ובין הפארק , כך גם השערים ביחס לעי ! בניה הסובבים את הפארק . השערים , לעומת הבניינים , בולטים בצבעם הכתום , וצורתם המלבנית חוזרת על עצמה בדיוק .: מן הצד האחר , שוב מזכירים השערים למתבוננים ולהולכים דרכם , כי כמותם , כך גם סביבת העיר המקיפה אותם ; מתוכננת , מובנית בנוף , ולמעשה מנוכרת לקיום בטבע . אולמסטד רצה לראות בסנטרל פארק מקום שיאפשר לאנשים לקחת פסק זמן מן העיר . שפת העיצוב של הפארק גובשה בהתאם לשאיפה זו , ולעומת הגריד הקשיח של ניו יורק היא כוללת קווים רכים העצים , הצמחייה , המים והצבע הירוק השולט בפארק - כולם מתקיימים בצוותא כניגוד ] יפות ולאפרוריות האורבנית . השערים של כריסטו הם כמעין פלישה ' יל העיר לתוך הטבע . צבעם , מקצבם והגיאומטריות החריפה של מסגרות השערים מהדהדים את העיר . השערים מזכירים לנו כל י אנו חיים כיום בסביבה שבה טבע טבעי" ופראי הופך לנדיר . מתוך כך , ביחס לפארק וביחס לעיר מורכבת עבודת השערים ( כמו כל יצירת אמנות ) מן ההיבט הוויזואלי ( הצבע , הצורה , הכמות והחזרתיות ) ומן 1 קיבט הקונספטואלי ( רעיון השילוב והקשר אל ופארק ואל העיר . ( מבחינה ויזואלית נדמה כי כריסטו ודאךקלוד ודה מרשימה בפני עצמה הבולטת ברקע הנוף שבו מוקמה ואינה נראית כחל 7 פגנת של האדם במעשה הבריאה . מן u : pnn הקונספטואלי הצליח האמן להעלות שאלות הנוגעות בטבעי ובלא טבעי , בסביבה שבה אנו חיים כיום וביכולת לשנות סביבה זו . כמו בעבודותיו האחרות שבהן מרכיב הגודל שולט , גם בפרויקט השערים נראה כי ההיבט הוויזואלי מרכזי ובולט יותר ביחס לרעיונות העומדים מאחוריו . עם זאת , השערים מעלים תהיות באשר להגדרת הנוף כ טבעי , האם נוף אורבני או נוף מובנה יכולים להיחשב בטבעיים ? האם ה ' טבעי' שמור לנוף בוטני בלבד ואם הנוף הבוטני עוצב גם הוא - האם בכל זאת הוא יכול להיחשב ל"טבעי ? ומה בנוגע ליחס שבין השערים ובין תושבי העיר ? בזמן עמידתם של השערים בסנטרל פארק לא תיפגם הפעילות היומיומית בו,- הולכי הרגל , הרצים , המחליקים ע ליות ורוכבי האופניים - ולם ימשיכו לנהוג כהרגלם . הפיכתו של הפארק ליצירת אמנות לא תעצור את החיים ט . במובן מסוים , השערים כמו חוגגים את החיים בפארק , מקשטים אותו , ונדמה שמי שיבקר בו , יח 1 * ג גם הוא . בניגוד לעבודות אמנות הנועדות , לעתים , רק ל מתמצאים בתחום , ' פרויקט השערים פתוח לקהל הרחב , והוא נחווה באופן בלתי אמצעי בעת הצעידה בתוכו . בניגוד למוזיאון המגביל < ת הכניסה אליו בתשלום , בקוד לבוש ובהתנהגות ראויה , השערים פ נוחים לקהל אין דמי כניסה , ובשטחם מותר לרוץ , לרכוב על אופניים , לאכול ולדבר בקול רם . באופן כזה מתקשרת עבודת האמנות , ובאמצעותה האמנים , עם קהל רב ומגוון . פרויקט השערים יוסר לאחר שישה עשר ימים . עובדה זו תהפוך את השערים לחוויה שתיוותר יכרון והתיעוד ( תצלומים ורישומי הכנה ) יהפוך לעבודת אמנות כשלעצמו . הרעיון של האמנים וההכנות לקראת מימושו ( באמצעות רישומי ההכנה , הקולאז'ים ובניית המודלים , ( וכן מה שייוותר מן העבודה ( תצלומים , ( יוסיפו להתקיים זמן רב יותר מהשערים והבדים המתנוססים בסנטרל פארק . עובדה זו תדגיש את המרכיב הרעיוני שביצירה ואת ההתערבות "לרגע' בנוף , בניגוד לסנטרל פארק ולבנייני העיר שיישארו שם עוד זמן רב , מרגע שהעבודה תוסר ( וחומריה ימוחזרו , ( יחזרו שבילי הפארק למצבם המוכר , והיא תתפוגג לתוך הזיכרון . ?

טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר