|
|
עמוד:14
"לא , כי ברחוב נלין " המשמעויות האתי 1 ת של קיום ה"סף" במרחב הציבורי אודי מנדלסון כשהגיע ק ,. הייתה שעת ערב מאוחרת . שלג עמוק כיסה את פני הכפר . הר הטירה לא נראה כלל לעין , ערפל וחשיבה סבוהו , אף הבהוב רפה של אור לא רימז על מקום הטירה הגדולה . שעה ארוכה עמד ק . על גשר העץ המוליך מדרך המלך אל הכפר , והיה נועץ עיניו בריקנות המדומה למעלה . אחר כך הלך לתור לו מקום לינה . קפקא , הטירה , תרגום : ש 1 ך \\\> זנדבנק ( תל אביב : שוקן , 1 / , ( 1978 נ 5 ' 7 כך פותח קפקא את סיפורו , הטירה . ארבעה משפטים אלו שקידמו את פנינו בשער הרומן , כמעט מסכמים את כולו , בעוד גיבורו עומד על ספו של המרחב שבו עומדת העלילה להתרחש . מבטו של יוסף קי הננעץ בריקנות המדומה למעלה , תר אחר הטירה כממשות פיזית המסתתרת מאחורי הערפל . בחקירתו העמוקה מנסה המבט לפגוש את מושג הרימן , את שלטון האדם , או את זה המדומה על ידיו . יוסף ק מחפש את מקומו ואת מקום השלטון האמור לאשר את נוכחותו ואת זהותו במרחב . חיפושו של קי אחר מקום ואחר זהות יבוא לידי ביטוי , כמעט אובססיבי , חזור ושנה לאורך כל הספר . הוא ק : סה לממש זאת באמצעות ניסיון בלתי פוסק להשיג את אישורה החד משמעי של הטירה כי הוא , יוסף ק ; הנו אכן מודד הקרקעות שהוזמן מטעמה לשם ביצוע עבודה בכפר הפרוש למרגלותיה . חיפושו אחר מקום שישכן את זהותו , וכך אולי גם יאשר אותה , יבוא לידי ביטוי בניסיונותיו לתור אחר מקום ללון . בכל ערב מחדש יצטרך קי למצוא לעצמו , בדרך לא דרך , מקום להניח את גופו עליו . קפקא בנה את העלילה כך שהיא רצופה בניסיונות לא פשוטים מצד הגיבור להשיג אישור מאזרחים שונים בכפר ללון על רצפתם , ולא לשווא . מסע נפתולים זה מתחיל כבר בערב הראשון המתואר בסיפור , כאשר סוכן של הטירה מעיר אותו בגסות , ואינו מניח לו לישון על רצפתו של הפונדק שאליו נקרה בכניסתו אל הכפר , וזאת בטענה כי אין בידו של האורח הלא קרוא רישיון מתאים לכך . קי פועל , כנראה , מתוך ההבנה כי אלו המניחים לו ללון במרחבם , בעצם מאשרים בכך את זכותו להתקיים ואת זהותו כ"אחר" בתוכם . ברגע מסוים נראה כי הוא מנסה , בגופו , לפסל את מקומו ואת זהותו במרחב החדש . מאמציו אלו חושפים בפנינו את פעולת ה"ללנה" כמבחן אתי של המרחב המארח . כשחברה מסוימת מאפשרת לזר ללון בקרבה , היא מזמינה אותו לעבור יחד אתה תהליך המערב היבטים של זהות , של מקום , של זמן , ואולי אף של אחריות . בהלנת הזר החברה מקבלת את קיומו כזהות נפרדת , כאחר שהנו לגיטימי בתוכה . על ידי אישור המעבר מן ה"חוץ" אל היפנים , " הן במובן של זהות והן במובן של מקום ועל ידי פעולת הלינה , מכוננים העיר והאורח את מקומו ואת קיומו של ה"סף . " זהו סף פתוח , סף המאפשר תנועה והשתנות . fait a ' son tour voir les choses de facon nouvelle . tant que transition , le seuil legitime les passages et Le seuil c ' est ce qui n ' est ni definitif ni defini . En Levi , 2002 ) , p . 218 Berneim Gilles , Le souci des autres ( Paris : Caiman הסף הוא מה שאינו מוחלט ואינו מוגדר . כמרחב של , nuun הסף מאפשר ומאשר את המעבר ומעניק את האפשרות לבחון את הדברים באופן מחודש . ברנהיים ז ' יל , הדאגה לאחרים ' ( פריס : קלמן לוי , , ( 2002 עמי 218 הסף ה"מוסרי , " אם ניתן לכנותו כך , הנו המרחב שבו ניתן לעבור מן החוץ אל הפנים , ובחזרה מן הפנים אל החוץ בדרך של חירות . כך גם נוצרת ההזדמנות למבט מחודש הן על האובייקטים המצויים בפנים והן על העצמי המשתנה והמתפתח . ה"סף" המתואר אינו מגביל
|
|