|
|
עמוד:466
ההסכמים כושלים עם כריתת ההסכמים בלונדון היה הדבר ברור , שאין מחנה ז'בוטינסקי מתכוון לוותר ויתורים לא בתחום הפעולה המדינית , ולא בתחום הפעולה המעשית , ולא בתחום הפעולה הרוחנית . בעניין יסודי זה לא היה מקום לספיקות או לאי הבנות . לא התחייבות של הנאמנות להסתדרות הציונית ולהנהלתה שלאחר קונגרס פראג הביאה את 'הסכם אי האלימות ' . אילו נתחייב המחנה להצטרף ל'הסתדרות' השמאלית , שוב לא היה צורך בהסכם השני - בהסכם בתחום העבודה . אף זכות הבית"רי לעלות לארץ ישראל , שנתחדשה בהסכם השלישי , לא היתה , ולא יכלה להיות מותנית , בחכירות צייתנית בהסתדרות הציונית או ב'הסתדרות' השמאלית . ערכם של כל ההסכמים נחשב בעיני מחנה ז'בוטינסקי במיצויין של זכויות אובייקטיביות ואבסולוטיות . בשביל השמאל נחשבו כל ההסכמים כולם רק במידה שישמשו מלכודת למחנה גדול , שיתחייב - בהקדם - לקבל על עצמו דין של כניעה גמורה הן בענייני רוח והן בענייני גוף . זכויותיו למעשה של אותו מחנה ייקבעו לפי שיקולם , או לפי מצב רוחם , של חברי ה'הסתדרות' במישאל מיו - חד , ושל חברי ההסתדרות הציונית בקונגרסים וב מושבי הוועד הפועל שלה . הסכם אי האלימות לא נראה קיים ועומד , משחודשו טיעונים שיש בהם משום גידוף , ואף עלילה , אם ביחס לפרשת רצח ארלוזורוב , אם ביחס למהותו הציונית של מחנה ז'בוטינסקי , ואם ביחס למהותו הסוציאלית של המחנה — הן בקשר ל'מישאל' ב'הסתדרות' והן שלא בקשר עמו . הסכם יחסי העבודה נראה מפוקפק ביותר כבר עם התחלת הקאמפאניה של השמאל נגדו . וההסכם השלישי בתחום העלייה נראה מכאיב ומדכא בשביל תנועת המונים גדולה , וראשונה בכמה וכמה ארצות , שאינה זוכה אלא לפירורים דלים במיכסות סרטיפיקאטים מתוכססות . שלושת ההס כמים צריכים היו לשמש רקע נאות להמשכו של משא ומתן לקראת האחדת הדעות והפעולות בכול המחנה הציוני כולו , אלא שלא נפתחו הלבבות . ה'הסתדרות' בארץ ישראל נתכוונה להגביר את מגמתה השמאלנית , ואילו ההסתדרות הציונית העולמית נת כוונה להדק את כל העם הציוני אל מגמתה זו של ה'הסתדרות ' . באביב 1935 כבר ידעו בבית"ר , שההסכם בעניין העלייה אין בו להבטיח קיומה של חלוקה צודקת של סרטיפיקאטים , ושהחלוקה הנעשית באמצעות נוגעים בדבר , שליחי מיפלגות , תתמיד להיות מסוייגת בסייגים מזומנים ומכוונים , שיעשו את דבר הזכות הטיב עית של בית '' ר לעלות לארץ ישראל פלסתר . נתינת הסרטיפיקאטים לבית"רים היתה מלווה על הרוב אי נעימויות ואף סיכסובים . שכטמאן כתב ( 1935 . 3 . 4 ) ליוניצ'מאן בווארשה ו נחוצים לנו סרטיפיקאטים , כיצד נקבלם ו - ההסתדרות הציונית , ה'הכשרה ' , המישרד הא"י — אילוסיות . השמאל מתאנה ומבקש תואנות חדשות . 'קיבלנו בכול העולם רק 150 סרטיפיקאטים ' . יוניצ'מאן עדיין לא קבע עמדתו סופית ביחס לקונגרס הציוני , ושכטמאן העיר , שקק"ל וקרן היסוד קרנות אנטי ריביזיוניסטיות , ושאלו : 'לדעתך צריכים אנו ללכת לקונגרס , כלומר כל אחד צריך לקנות שקל עם סעיפי המישמעת ' . ? ואומנם קירב היחס לעולה הבית " רי את ההחלטה על היציאה מן ההסתדרות הציונית . רבים מן המפקפקים למדו , שאפילו יצמצם המחנה את פעילותו המדינית לא יוכל לזכות בשוויון זכויות אמיתי בהסתדרות פרק נג זעזוע במחנה
|
|