|
|
עמוד:441
בפלוגות אחר ארבע שנות סבל רבו התיקוות בפלוגות הגליל עם תוכניות הפיתוח בחולה : 'מיפעל ייבוש החולה מדאה בעליל עד כמה צדקנו בשבתנו בגליל ... המצב השתנה , הגליל העליון ייהפך בזמן הקרוב מותר ליישוב צפוף ... מיפעל זה ידרוש הקרבה וחלוציות , ולזאת הננו מוכנים . ' חברי הפלוגה הוותיקים והחדשים ציפו לתוצאות טובות מן המשא והמתן עם מנהלי המיפעל . המשא והמתן התנהל עם 'חברת הכשרת היישוב . ' מישלחת הלכה אל יהושע חנקין , שהבטיח לברר את הפרטים , וכאילו הודה בזכותם של בית"רי הגליל לתת חלקם בייבוש החולה . השיטה המיפלגתית עשתה את שלה ומנעה את שיתופה של בית '' ר במיפעל . פינחס הררי , שעבד בזמן הראשון עם המודדים את עומקי הביצות , פוטר משנודע , שאין הוא מתושבי יסוד המעלה , אלא סתם בית"רי . חבת הפלוגה עבדו ברובם במיגדל - בקטיף , האחרים עבדו במשמר הירדן , ביסוד המעלה , בראש פינה ( העבודה בביניין בהר כנען , ( וקבוצה - במקום החדש בעמק עכו — בנהרייה . הפלוגה כולה סבלה מחוסר אנשים . במיגדל נאבקה הפלוגה קשות נגד הכנסת פועלים ערביים למקום . במושבות הגליל הביאו הבית"רים חידושים בחיי החברה , וחידושים בחיי העבודה . הם קיבלו על עצמם סיקול של שטחים בעבודת ידיים , וניקויים , וזרעו בהם זנים של חיטה ושעורה , ואף ירקות ( ובכך היה חי דוש ) ; הם קיבלו על עצמם ניהול של חצרות המש קים - אחר מאמץ של שיכנוע ( כרגיל היה בכול חצר ערבי ה'בעל בית , ' העוסק בכול המלאכות . הערבי ישב בחצר עם מישפחתו , ( נשתכנעו אחדים ונתנסו במשך עונה והיו מרוצים ; הבנות קיבלו על עצמן את העבודה הקשה של 'תלישה' של גיבעולי חיטה , שכרגיל עסקו בה רק ערביות ; שם עסקו אף במיר עה צאן ; הן שמרו על משק הטאבאק , וכשוועד המושבה היה מוכן לוותר עליו , לא היתה הפלוגה מוכנה לכך בשום פנים והחליטה לבצע את הניסיון הראשון של מכירת טאבאק עברי טהור , שהובא בשתי מכוניות משא אל ד"ר וסקביץ בבית חרושת 'דובק . ' מהם היו קשורים בעבודת תחנת המחקר האוניברסיטאית של פרופיסור גרשון מר , ואחדים מן החברים ( בכללם קורט בן גאון ) אף התנדבו להתנסות בנסיוב חדש נגד ה קדחת . בין החברים רבים היו חולי קדחת , מהם שחלו בהתנדבותם לצאת בלילות ולסייע להעפלה בדרך גבולות הצפון - בניצוחו של דויד אסא . בנות מהפלוגה נישאו לבני איכרים ונשארו בגליל . 835 מפקד הפלו ( 835 'הירדן / 1935 . 4 . 5 ( העובד הלאומי דורש זכותו לחולה ) עי ' לעיל , הע' , 637—635 ועי' עדות משה שטיין . היה הבירור ב'בעיות הגיוס , ' ואף לא נראה לו סוף , משום שהצד הכספי במימונו היה בהכרח הקובע העיקרי , הן לגבי התוכניות , והן לגבי השיטות , ואף הן לגבי ההשתמטות מן הגיוס . אילו נדרש הבית"רי העולה ללכת לא לפלוגתו , אלא לגאתיזון בית"רי , היה מתייצב , ובא , ואף נשאר , ובדרך כלל בלא היסוסים . באחד מאותם בירורי 'בעיות הגיוס' הזכיר הילל צור ' ) משמר הירדן , ( 1935 . 9 . 26 , ' שיש גירעונות בפלוגות משום שחבריהן נשלחו למלא תפקידים בשליחות התנועה , כגון התגוננות מפני נישול הפועל הלאומי וכיו"ב . בשליחויות אלו הוצאו אנשים ממקומם , הוסעו למקומות אחרים , הוחזקו שם , על חשבונן של הפלוגות , בעוד הללו מובטלים מעבודה ואינם מביאים הכנסת יומם לפלונתם . יתר על כן : 'חיילים' אלה ' לא רק שכילכלו עצמם , אלא גם נשאו בהוצאות הריפוי והכלכלה של הפצועים . ' העברות האנשים גרמו להפסקות בעבודה , וההפסקות גרמו לאי שביעת רצון מצד נותני העבודה ואף לפיטורים . טענתו של צור : ' קשה מאוד להטיל על אדם אחד את שני התפקידים , של פועל ו" חייל" גם יחד . יש להקים ריזרבה מיוחדת של אנשים , שאינה קשורה בעבודה , ושמתפקידיה לספק כוחות לצורכי תנועה דחופים ובלתי נראים מראש . ' הוויכוח הטכני על ה'קולקטיביות' וה'קואו פיראטיביות' לא ירד מעל הפרק במשך שנים הרבה , כשהוא מוצמד אף לתיאוריות על כפיפות לצורכי הציבור רק בשעת הדחק , או על כפיפות גמורה לשירות הכלל . צור ציין , שמבחינה עיונית נסתברו נימוקי ה'קולקטיביים , ' ואילו מצדדים מעשיים שונים לא ניתן לזלזל בעמדתם של ה'קואופיראטיביים / שתבעו יתר נוחות לפרט , הבטחת פיריון עבודה מלא , מתן אפשרות לתמיכה בהורים , או לשאת בתשלומי חובות , הבטחת מאכסימום ליחיד תוך שיפור תנאי הכלל . צור עמד אף על כך , שבפלוגות מצוי 'עודף ניכר' של בית"ריות , שרק לחלק מהן ( בערך כשליש ממיספר הבית"רים ) יש עבודה בפלוגה גופה , והציע להקים פלוגות מיוחדות למגוייסות , שיספקו תוצרת חקלאית , בגדים וכוי למגוייסים .
|
|