|
|
עמוד:404
בחירת ראש בית"ר לפי הצעת צבי רוזנבלאט ( ארץ ישראל ) נבחר ראש בית"ר זאב ז'בוטינסקי . בגין בישר את דבר הבחירה , וראש בית"ר אמר לצירי הכינוס : 'היה לכם מועמד אחד לראש בית"ר , ולי - מועמד אחד ושמו בית"ר . אוהב אני את הצה"ר , את "ברית החייל , " ו"ברית ישורון" הצעירה , אולם על כולם אני אוהב את בית"ר . הצה"ר - ענפי העץ , ובית " ר - השורש שממנו יתכלכלו כולם , כולם עד לניצחון המלא . זוהי אמונתי הגדולה ... בתנאים הקשים שבהם עבדנו עשינו כל מה שאפשר לעשות ויותר ממה שיכולנו לעשות . לא את כל הקצינים , שנבחרו בדאנציג , ניצלנו בפאריס , כיוון שהתנאים הכספיים לא הניחו . עשינו גם שטויות , למשל פקודה מס' , 60 אולם אני מתגאה בשטות זו ... אנו מחוייבים לנהל לא רק מילחמת מגן , אלא אף מילחמת תיגרה — כי בית"ר תצטרך לעמוד , כעבור עשר שנים , בראש האומה הישראלית . נולדנו גיוס רבים דיברו בנושא הקשה של הגיוס . י . ק א פ ל י נ ס ק י ( פולין ) כרך את החינוך לגדולות ולקורבנות בצורך לגיוס לייבוש החולה , ליצירת מושבים , קבוצות , ופלוגות של בית"ר במקומות היסטוריים , כגון יודפת , מסדה , ביתר , כפר מודיעין , וכר - מקומות לייד הגבולות . ישראל אפשטיין ( פולין ) הדגיש , שלא די בידיעות על הפלוגות , ולא די בחינוך לקראתן . 'הבי ת"רים מהגולה משוכנעים , שהפלוגות כבר מאורגנות וממלאות את תפקידן ההיסטורי , וכשרואים את המציאות — מתאכזבים . ' הם רואים ב'פלוגות' מעין המשך ל'הכשרה . ' לדעתו יש לשלוח לארץ ישראל את החברים לפי פקודה — את הטובים ביותר , ולא את הזקוקים ביותר . על הפלוגות ותפקידן — הגנה וכיבוש עבודה עברית והחדרת רעיון הבוררות - דיבר משה י ו א ל ס ו ן . הוא ציין , שאין העבודה בפלוגות מלהבת , ויש לבדוק כלום רק שאלה של חוסר מישמעת היא , שאין רוצים להצטרף אליהן . שימחת הבית"רי כשמקבל אפשרות של עלייה , היא שימחה מסיבה פרטית , ולא משום ההתגייסות לפלוגות . ישעיהו מ ח נ א י ( ארץ ישראל ) דיבר במצבן הכספי של הפלוגות : חבריהן צריכים להרגיש , שאין להם 'יותר מדי דא גות כספיות , ושתנועת בית"ר חייבת להמציא את התקציב לצבא שלה . ' מחנאי הסביר , שלא משום משק קולקטיבי יש גירעונות בפלוגות , שהרי הגירעון כולו הוא 400 לא"י , ואילו רכושן הוא 1200 לא"י , וזאת ללא תמיכה ממוסד כולשהו . אין הצורה המשקית של הפלוגות חשובה כל כך , כפי שחושבים החברים בגולה . יצחק ילין ( ארץ ישראל ) הקדים ואמר , ש'פלוגות העבודה הן רק ביטוי אחד של הגיוס . המצב הכלכלי בהן עגום , ואם רוצים לשכללן , צריך לפוטרן מהדאנות החומריות . את התפקידים הללו צריכה לקבל על עצמה קרן תל חי . ' לדעתו יש להניח לכול פלוגה להתארגן כבחירת רוב חבריה , ואילו ביחס לתוכ נית החולה - הביע התנגדות , שכן בית"רי 'צריך תמיד להימצא במצב של גיוס / במצב של מי שיכול לעבור ממקום למקום , ובחולה ייהפכו בעל כורחם למתיישבים קבועים . ילין הזכיר לכינוס , שאף לאחר 'הסכם השלום' פירסם השמאל בא '' י כרוזים , שתוכנם עומד בסתירה למוסכם . ראש ב י ת " ר שאל : מדוע לא הוגשה קובלנה . ראש בית"ר אף התערב בדבריו של פ קר ביחס לעלייה - על פי פקודה דווקא . בע לייה ראה פקר הגשמת מטרת החינוך הבית '' רי , ו'בי שיבה בגולה לא נבנה את המדינה . ' ראש בית"ר קרא : לא אמת ... יש שאינם יכולים לעלות משום שדרושים לתנועה בגולה , ויש שאינם נותנים להם להיכנס . גם היושבים בגולה יעשו הדרוש והמועיל למדינה , 'ואין הבדל בין העולה לבין זה שנשאר בגולה . העלייה ל ארץ ישראל הינה כיום הצלחה ולא מילוי חובה . ה יושב בגולה וממלא פעולות למען המדינה , עוסק בכתיבת פטיציות וכדומה - זכויותיו שוות לזכויותיו של היושב בארץ . ' ראש בית"ר חשש לדיגראדאציה מוסרית בעיני עצמו של מי שנגזר עליו לשבת בגולה מטעמים מכריעים , בייחוד חיצוניים , וכן של מי שנתבע לעמוד בשירותו הבית"רי בארץ גולה . דבריו נאמרו בימים של חוסר סרטיפיקאטים לבית"רים וודאי היתה בהם מידה של כוונה לעודד אלה שנמנעה מהם העלייה לארץ ישראל , אבל בשום פנים לא להצדיק ויתור עליה . האינדיבידואלית , משום שמיספר ההתנגשויות הקולקטיביות הוא קטן , ואילו ההתנפלויות האינדיבידואליות הן לאלפים ביום . יש לשים את הדגש לא במיש טר סגור ומפוזר , אלא בחינוך צופי ובספורט מגן . מצד אחר חיווה דעתו יצחק ילין ( ארץ ישראל , ( שאין ההכשרה ההגנתית משביעה רצון , ואין בה ערובה לידיעת העמידה על המישמר , שכן זו עושה רושם של ספורט , ולא של לימוד רציני . ישראל אפשטיין ( פולין ) דיבר בשטחיותה של ההכשרה ההגנתית , שבה יש להדגיש את החינוך הגופני דווקא .
|
|