|
|
עמוד:381
' גמר המשא ומתן בארץ ישראל' מייד עם החתימה על ההסכם הראשון , נתבע בן גוריון , כאמור , לשוב לתל אביב לדיונים פנימיים . רא שי המשיגים על ניסיון ההסכמים של בן גוריון היו חבריו הצעירים : אליהו גולומב , יצחק בן אהרן וזלמן ארן . מרכז מפא"י חתר לעיכוב החתימה על הסכם העבודה . נסתבר , שלא תהא אפשרות לסיים את דבר ההסכמים מחוץ לארץ ישראל . ז'בוטינסקי , שדיבר בחשיבותו הקובעת של ההסכם ובהערכתו הכללית בעם , הציע שחתימתו תהא בארץ ישראל . אחר החתימה על ההסכם הראשון כתב ( 1934 . 10 . 28 ) בן גוריון לז'בוטינסקי , שעובדת הפגישה עמו לא תיעקר מלבו . ו'אגב , אתה הצעת שנעוף מייד לארץ ... אני מקבל את הצעתך , כי נדמה לי , שיש צורך ששנינו נהיה בימים אלה בארץ , למען יהיה רצוננו המשותף לעובדה של רבבות . ' ז'בוטינסקי נתכוון לחוג בארץ ישראל יחדיו את חג ההסכם , ואילו בן גוריון נזקק לו שם כדי להבטיח את שיכנוע חבריו לעריכתו . בהמשך הדיונים שוב הציע בן גוריון לז'בוטינסקי : 'הצעתי שנבוא לארץ , ונמשיך שם הבירורים . ' ז'בוטינסקי הביע רצונו לבוא לארץ , אבל העיר , שאם יבוא — יקום רעש , ויש לתכנן ביקורו רק אחר בדיקת המצב . בכול הרמיזות על נסיעתו של ז'בוטינסקי לארץ ישראל כאילו לא ניתנה כלל הדעת לכך , שכניסתו לארץ אסורה . קשה לשער , שבן גוריון שכח דבר זה , שגרם לעצם קיומו של המשא ומתן בלונדון דווקא . מזכיר הוועד הפועל לברית הצה"ר העולמית , מרלין , בסוף מיכתבו למפא"י העיר על ההכרח לקיים את פני שת באי הכוח באחת מערי אירופה . דומה הדבר , שאף בן גוריון כסבור היה , שלא יהא קושי להתיר את כניסתו של ז'בוטינסקי לארץ ישראל , אם יהא הדבר לרצון מפא "י . 75 * ( 753 עי' בן גוריון , 'זיכרונות ' , ב , . 295 ; 212 , 211 ; 204—200 ז'בוטינסקי דיבר על הצורך בהקמת מבא"י — מיפלגת בוני ארץ ישראל . בן גוריון הסביר לחבריו , ש'איש לא יחלוק על הדבר , שבית '' רי יכול לההפך לחבר ב '' הסתדרות / ' ולחבר נאמן מאוד' ( עי '' ש . ( 212 , 211 את דבר ה'דגש המדיני' כבר פירסם ז'בוטינסקי ב'הארץ' ( כה אדר תר '' ף ) ( נדפס מחדש ב'האומה' — יאנואר — 1972 עמ' . ( 325 ( 754 עי' בן גוריון , 'זיכרונות / ב , . 228 ; 225 1224 ; 200 ; 199 ז'בוטינסקי לא ויתר מעולם על זכותו לחיות בארץ ישראל . הנציב העליון ווקופ אמר ( 1935 . 10 . 10 ) לבךגוריון , שדבוטינסקי עושה violent applications שיתנו לו לבוא לארץ , והוא שאל על דעתו של וייצמאן . וייצמאן ענה , ש ' לא לו לענות על זה' ( עי '' ש , . ( 456 לפי בן נוריון הביע אח'כ ז'בוטינסקי ספיקות : 'אם לבוא לארץ , הוא יכול לבוא רק מייד , ואילו םפיקותיו ו חבריו יערכו לו פגישה והדבר יעשה רעש בארץ ' . 'מציאותו בארץ תרגיש את חברינו ותכביד על פעו לתו' , 'בהיותו בארץ תגבר עליו השפעת הסביבה' ( עי * ש , . ( 22 a דעתו , שאין זו מן הנמנע במישטר בוררות . אחר כך שאל : 'מדוע לא שתי הסתדרויות' שהיחסים ביניהן טובים , כמו עם 'הפועל המיזרחי . ' בן גוריון ניסח את עמדתו הסופית של ז'בוטינסקי בעניין 'הסתדרות כללית אחת' ו — 'הסתדרות אחת , אבל בהדרגה . ' תוך הדיונים הללו , הגלויים אבל לא בלתי מתוחים , נשתלבו אף בעיות מעניין המישמעת שבהסתדרות הציונית ומעניין זכות בית"ר לעלייה . מתיכתובת ז ' בוטינסקי—בן גוריון ( עי' נספח )
|
|