|
|
עמוד:322
ניסיונות של התיישבות המגמה ששלטה בבית " ר שיש לעשות שיחתים לאומיים , להקים תנאים לאומיים , לגלות חלוציות במובן ההתנדבות , לבנות ולאו דווקא להיבנות , הס טתה את מחשבתו של הבית"רי מן ההתיישבות החקלאית במתכונתה הקיבוצית או המושבית . יחסו של הבית"רי להתיישבות החקלאית היה ביחסו אל כל מיפעל כלכלי אחר המקדם את פיתוח היישוב היהודי , ובדרך זו את ביניין המדינה . עם זאת לא פסקו הניסיונות הפרטיים של בית"רים ללכת בדרך היממה החקלאית . מהם שראו את החק לאות גורם כלכלי מבטיח , ומהם שהשקיפו על החקל אות לא רק בעיניים כלכליות , אלא אף בעיניים אידי - אולוגיות , ואפילו אידיאליסטיות . הללו ראו את השטחים , שבהם נעשית החקלאות , בנופי מולדת מתחד שת ובכיבושים ממשיים במפת הארץ . הראשונים מוכנים היו להצטרף למיפעלי חקלאות פרטית וקטנה . ואילו האחרונים — רובם גומרי הגיוס , ובעיקר — יוצאי פלוגות הגליל , ביקשו להלך בגדולות , בהקמתן של נקודות חדשות במפת היישובים העבריים . הקבוצה התל אביבית , שבראשה עמדו משה איכילוב , צבי אביעזר ( שניידר ) מאנשי קבוצת 'מנורה ' , בן ציון דיקובסקי , נ . יאטקובסקי , מהנדס קולמא , ן ביקשה ללכת בדרך של חקלאות 'אמריקאנית' פרטית , וניסו לגייס בלאטביה קבוצה של בעלי-הון . אף הכריזו על הרשמה לבניית 'כפר זאב' . 638 יוזמתו של סוסקין להקים את 'נהרייה' לפי תוכנית החקלאות האינטנסיבית עוררה עניין רב בבית" ר . מקום חדש זה , שישה ק '' מ מן הגבול בראש הנקרה , היה בו כדי למשוך צעירים אנשי יוזמה . מייד הוקמה פלוגת מגוייסים במקום , אלא שעוד חברים 12 ) ב מיספר ) מגומרי השירות בפלוגת הגליל החליטו ל התנדב לעבודה במקום החדש . הם ראו עצמם מקיימי הכרזת ראש בית"ר בכינוס קראקוב על יצירת חוג של מתנדבים לכפר , ומקיימי החלטת כינוס המגו ייסים על יצירת כפר חקלאי בית"רי . מזכירות זמנית ( משה שטיין , פינחס הררי , יעקב גרוס ) החלה בפעולה . האירגון החקלאי של גומרי הגיוס רכש טראקטור , והתעניין באפשרויות לרכוש קרקע בסביבת עכו . ( 637 טי ' ז'בוטינסקי , 'נזאמטנט 11934 . 12 . 21 ' , שכטמאן , 'הירחי , ; 1935 . 1 . 16 בדר , 'טריבונה נארודובה . 1934 . 12 , 7 ' , ( 638 מיז , תיכתב נ . יאטקובסקי לרפאל רחוב , . 1933 . 11 . 13 באביב 1934 תוכננה התיישבות צה '' רית ל 300 מישפחות , ב'רמת שרה ( אהרונסון — ' ( שטח של 3000 דונאם לא רחוק נזטזה — אלא שלא הגיעה לכלל ביצוע . נושא ייבוש החולה היה קרוב מאוד ללב ראש בית"ר ולאישי הצה '' ר , ולא רק לאישי בית"ר . בנושא זה געשו מגעים רשמיים ופרטיים עם מוסדות בארץ , ובייחוד בחוץ לארץ , וקיננה התיקווה שזמנו של מיפעל ייבוש החולה קרוב לבוא , ושבית"ר תמלא בו תפקיד ראשון במעלה . בית"ר היושבת בגליל בתנאים של מצוקה מאז שנת 1930 ראתה את עצמה , כאמור , בת מיצרא למיפעל החולה הקרוב . אפילו מועט 'כוח האדם' הבית"רי העולה לא נסתברה ההשקפה , שאין גיוס בית"רי עשוי ליטול על עצמו תפקיד מרכזי ב מיפעל החולה , משום שבדרך זה ירותקו חבריו לתקופת שנים ארוכה ביותר , בלא אפשרות של תזוזה לפעולות דחופות במקומות אחרים . דעת הרבים היתה , שנזק הריתוק הצפוי יצא בשכר בניית האיזור החקלאי החדש המגלם בקרבו סיכויים גדולים להתפתחויות הת יישבותיות חשובות . מיפעל זה , הקשה אף למעלה מן הרגיל במיפעלים קשים , תובע פועלים אידיאליסטים שיבואו להנשימו , ומי לנו אידיאליסטים מן הבית"רים . החלוץ השמאלי בורח מן המושבות לערים , ואף לשמאל אץ 'כוח אדם' פנוי למיפעל גדול זה . בית"ר תתגייס במיוחד בשביל ייבוש החולה , ויכוח האדם' הנחוץ — יימצא . באביב 1935 התייצבה מישלחת של הסתדרות העובדים הלאומיים והנהלת הפלוגות לפני יהושע חנקין , מנהל ענייני החולה מטעם חברת הכשרת היישוב . המישלחת דרשה להבטיח את מקומה של בית"ר ב מיפעל , האת בשים לב להתמסרות וההתמדה שגילו הבית"רים בשמירה על העמדות של הפועל העברי בגליל העזוב . יהושע חנקין הבטיח למלא את הדרישות ולברר בהקדם את הפרטים בקשר לכך . אף הבטחה זו היתה נטולת כל ערך מעשי .
|
|