|
|
עמוד:301
דעת ההנהלה היתה , שארבעה דברים צריכה התנועה להפיק מן הגיוס : 'א ) תנועה לוחמת כתנועה הריבי זיוניסטית בארץ , הנמצאת בים של שונאים ומתקיפים שאינם חסים על שום אמצעי ... זקוקה לכוח לוחם שיעמוד לרשותה במשך כל עשרים וארבע השעות ביום ... כוח כזה יכולים להוות רק גושי אנשים , שכול פרט ופרט בהם משוחרר מדאגות כלכליות ושקשור במישמעת חזקה ... ב ) בית"ר מרבה לדבר על חינוך צבאי וצבאיות וחלוציות לגיוניסטית ... המגוייס בפלוגה הוא בבחינת חייל , חייל של תנועתו ... מה שלעם אחר מהווה גיוס צעיריו לשירות הצבא להגנת מולדתו . ג ) כל עולה חדש ... נתקף מהרגע הראשון בקליטתו בתוך המציאות הארץ ישראלית בספיקות וקשיים רבים ... עלינו ליצור בשבילו את הסביבה הבית"רית , שבה יוכל להכיר את המציאות ... מיקלט בטוח שיגן עליו מהתקפותיה הכלכליות של ה"הסתדרות , " שבתור יחיד הינהו נמצא בתוך ים של שינאה ... ד ) ולבסוף ובעיקר - הפלוגות יהוו את הגרעין היסודי ברגע שאנו נעמוד לפני אירגון יחידה צבאית עברית . ' ... לדעת ההנהלה אין לחשוש מלבוא בדרישות כלפי החברים , ואין אף לחשוש להפסד עמדות כלכליות , שהרי הגיוס הוא זמני , והחבר יוכל להסתדר במיקצו עו לאחר סיום הגיוס בלא פחות הצלחה . מצד אחר , חייבת התנועה להבטיח לעצמה 'פלוגות קבועות של אנשים , העומדים לשירותה , ושעליהן היא סומכת , ' והפלוגה לדידה היא צורך פוליטי , ולא צורך כלכלי . הפלוגה לא נוצרה למען המגוייסים , אלא הם נוצרו למען מילוי תפקידי התנועה באמצעות הפלוגה . המ גריסים לפי החוקה לא יוכלו לעמוד לשירות , שכיוון שהפרט יקשור עצמו בקשרים כלכליים , שוב לא יהא מוכן , ולא מרצון רע , למלא פקודה , כגון הפקודה לעבור לרמת טיומקין לפעולה מיוחדת שתימשך חודש ימים . הבית"רי על סמך מישרתו שכר לו חדר , התקשר בחוזה , רכש לו רהיטים , נכנס בחובות , וקשר בחובותיו אנשים אחרים , ואין ממש באפשרותו למלא את הפקודה . 'איננו מבינים את מהותו של גיוס , שבו צרכיו ויתרונותיו של הפרט עומדים מעל למטרה שלמענה גויס ' . בקשת ההנהלה , שלא יועמדו מיכשו לים בדרך יצירתו של צבא ( צבא ממש ) עובד ומגשים — 'אנו נחייה ונשכלל את רעיון גדוד העבודה של יו סף תרומפלדור . ' ההתחשבות במיקצועות החברים פחות חשובה , ולמעשה אף יש השתדלות להתחשב בהם . הנהלת הפלוגות אף לא גרסה את הכוונה להעביר את הפעולות הכלכליות המשקיות לרשות אירגון עובדי הצה"ר ובית"ר , שאירגון זה צריך להיות רק מיקצועי , ואין לתת לו סמכויות כלכליות , כגון התיישבות . לאיר גון זה אין קשר עם משקי פלוגות , ואילו הבית '' ת המ גוייס צריך לעמוד לתקופת השנתיים אך ורק לפקודתה של הנהלת הפלוגות . תפקידי ההנהלה כפי שנק בעו בחוקה עושים אותה לאיזה מישרד לסטאטיס טיקה , ואילו בסמכותה לדאוג לכול הנעשה בפלוגות , ולכוונן . היא המטה הראשי של צבא מגוייסים , היא המקבלת והיא השולחת אותם למילוי שליחויות . לא די בכך , שמגוייסים יימצאו במקום אחד , כדי ליצור פלוגה . 'הפלוגה זהו גוש , שגר ביחד , פועל ביחד , מרוויח ביחד , ומגשים ביחד ' . משק הפלוגה צריך להיות ' רק קיניין של קואופיראציית הפלוגות כולן , שהיא מצדה שייכת לשילטון' בלבד . על סמך הנימוקים הללו , כפי שנוסחו בתזכיר , אחר התייעצות משותפת עם נציגי הפלוגות , הנציבות ואיר גון עובדי הצה"ר ובית"ר , הציעה ההנהלה 'להשאיר את "הסטאטוס קוו" עד לוועידה העולמית' . 613 לפני שקיבל את התזכיר , הביע ( 1933 . 7 . 12 ) לובוצקי דעתו להנהלה , שבירור שאלת הגיוס בקנה המידה הרחב , כפי שמוצא ביטויו בחוקה , יקל על חדירת רעיון הגיוס בהמוני בית"ר בגולה . רק אחר שבועיים ( 1933 . 7 . 26 ) נשלח אישור מטעם השילטון על קבלת התזכיר והעברתו לראש בית"ר , ולאחר עוד שבוע ( 1933 . 8 . 4 ) הודיע לובוצקי על ההחלטה , 'שלא להיכנס לעצם השאלה עד בוא הזדמנות לפתור את השאלות בהתייעצות משותפת עם בא כוח של הנהלת הפ לוגות ... זליקוביץ' שיבוא לקונגרס ' . הנהלת הפלוגות העמידה ( 1933 . 8 . 15 ) את השילטון על כך , ש'יש להתחייב בפעולת חינוך מקיפה ויסודית בין חברי הדרגות ב' וגי לקראת העלייה לארץ , והתפקידים הממשיים שלנו כאן . אין לדחות את החינוך הזה לגדוד ההכשרה , שהרי החברים שמה לא מסוגלים לכול פעולה חינוכית ותרבותית אחרי העבודה הפיסית הקשה והמע ייפה ... הילל צור מפקד רמת טיומקין ינהל תוכנית חינוך ... מבקשים רישיון פעולה עצמאית ביחס למסר בים ללכת לפלוגות ... ההוצאה דרך הנציבות גחלת הרבה זמן ... לפי חוקת בית"ר יש לכול מפקד קן במקום הכי קטן הרשות להוציא חברים מבית"ר , ואין ( 613 בהתייעצות השתתפו מטעם ההנהלה ' רוזנפלד , זליקוביץ ' , חפשן וילין : מטעם אירגע עובדי הצה"ר ובית'ר : גוריון וגי לוני ; ובאי כוח הפלוגות : צור ( רמת טיומקין , ( מישה בוימן ( חדרה , ( אברהם ישראלי ( הרצלייה , ( יעקב גרוס ( כפר סב , (^ יעקב שוובל ( רמת גן . (
|
|