|
|
עמוד:300
ויכוח על החוקה הנהלת הפלוגות ראתה את חוקת הגיוס , כפי שעובדה על ידי ראש בית"ר ושילטון בית"ר , בלתי מתאי מה לתכליתה , ולפיכך הודיעה ( 1933 . 7 . 8 ) לשילטון , שהירשתה לעצמה לדחות את הכנסתה של החוקה לתוקף עד לאחר קבלת תשובה לתזכירה המיוחד בנושא . ההנהלה חששה , שקבלת החוקה עלולה לגרור ' פיזור מוחלט של כל הפלוגות , ' וזאת בזמן שהן מהוות כבר 'כוח ומכשיר חשוב לכול פעולה מיפלגתית . ' לדעתה סותרים סעיפי החוקה זה את זה , ופעמים אין להבין את כוונתם . לפי הפירוש שהחוקה פירשה את החלטת הגיוס בדאנציג נסתבר , שלא נוצר הגיוס לשם הבטחת חומר אנושי לפלוגות , אלא שהפלוגות נוצרו בשביל העולים עד שיסתדרו בארץ . התוצאה תהא : הפלוגות לא ישמשו מכשיר פוליטי של התנועה , אלא יהפכו למוסדות עזר כלכליים למגוייסים , כשכלל לא ברור לשם מה גויסו . ( 612 מיכתב השילטון להנה"פ , . 1933 . 6 , 27 פירוש להחלטת הכינוס בדאנציג בהשפעתם של עירעורים בעניין תיפקודם של החברים בפלוגות , תיפקוד שהיה בו משום ביזבוז מרובה של משתנות והכשרות , בא השילטון לדון בפירושה של ההחלטה של הכינוס הראשון על הגיוס . בהחלטות השילטון נתפרשה ההחלטה בדאנציג , שהמוסד הממונה על הגיוס חייב לנצל את העולה הבית"רי על כל סגולותיו לרבות מישלח ידו , ואין לו 'אפיטרופסות מוחלטת מצד המוסד המנהל את הגיוס עד כדי שתבו טל כל יתמה פרטית של הבית " רי המגוייס . ' לפי הח לטות השילטון יש להתאים את עבודתו של המגוייס למיקצועו , ולקיים את גיוסו אף תוך זימון מישרה קבועה מיוזמתו . השילטון הציע להנהלת הפלוגות 'להע ביר את היסוד הכלכלי שבפלוגה לסמכות אירגון עובדי הצה"ר ובית"ר בהשגחת השילטון . ' לפי הצעה זו אין חובה , שהפלוגה תיבנה על יסוד קשר כלכלי או שיתוף משקי , שהרי תתואר פלוגה עירונית , שכול אחד מחבריה עובד במיקצוע אחר . ברם אף פלוגה הבנויה על יסודות קשר כלכלי , וקבעה לה צורת חיים של קואו פיראטיב או קומונה , תבטיח חופש מאכסימאלי לכול חבר וחבר בפלוגה . הנהלת הפלוגות הורשתה להציע לפני הנציבות הוצאתו של חבר 'מפני פשעי מישמעת' ובמיקרה של אי הסכמה ביניהן הורשו ההנהלה והנציבות לפנות לשילטון להכרעה . הצעות השילטון באו להקנות זכויות מיוחדות לאירגון עובדי הצה"ר ובית"ר , לגבי שמירת האינטרסים הכלכליים של חברי הפלוגה , צירוף חברי אירגון מתאימים לפלוגה , ולגבי שותפות במשק הפלוגה יחד עם השילטון . פרק זה בהצעות השילטון הובא לחוות דעת הנהלת הפלוגות . בפרק זה אף נכתב הסעיף : 'פלוגה שכול חבריה סיימו את חוק גיוסם רשאית לרכוש לה את משקה כקיניין הפלוגה בתנאים אשר ייקבעו ע"י מזכירות האירגון באישור השילטון' י . " טים נשארו בפלוגות מעולי בית " ר גרמאניה , שהיו בבחינת עולים מארץ מצוקה . בכדומה רבים היו הקשיים בעניין גיוסם של עולי בית"ר פולין , ואף הללו בבחינת עולים מארץ מצוקה . בכאבו של מצב דברים כזה נשאה בייחוד הנהלת הפלוגות , שלא ניתן לה לפתח את תוכניותיה להקמתן של פלוגות חדשות ולביסוסן של ישנות . בכאב זה נשא השילטון בפאריס , ונשאה התנועה כולה על סניפיה הארציים . התנועה נשארה פתוחה לוויכוח עירני ונוקב בשאלת דרכי הגשמתו של הגיוס הבית"רי , אבל לא היתה מוכנה לעכל בקלות את דרך ההכרעה הפרטית בנושא זה , דרך שהכול ראו בה הפרת מישמעת גלויה ודחיית עול , שעליו החליט בחגיגיות הכינוס העולמי הראשון . רעיון הגיוס , עם כל שנעשה לבירורו ולפירסומו , לא ניתן להתפרש בלבותיהם של חברי התנועה ברחבי אירופה כרעיון המחייב את כל החברים , בלא שייבדקו רצונותיהם וכוונותיהם , וכול ההוראות והפקודות שפורסמו בשאלת הגיוס לא היו עשויות להבטיח - וכאמור , מטעמים רבים , וכלל לא בלתי מובנים - את קבלתו כדין חובה בבית"ר , ולא כדין התנדבות . היתה זו הכרתם של רבים מאנשי השורה , ואף מאנשי פיקוד , שאותה התגייסות בתורת התנדבות היא נדרשת , ושאין בית '' ר רשאית להרחיק מעליה את אלה שאינם יכולים לקבלה על עצמם . ואומנם היה מצב הדברים למעשה כאמור , שרובם של אלה שלא הלכו לגיוס תבעו לעצמם זכות להישאר בשורות בית"ר , ושרובם ככולם הוסיפו לראות את עצמם תלמידי ז'בוטינסקי והיו חברים פעילים בהצה"ר , פעילים באירגון עובדי הצה"ר ובית"ר , ולימים - הסתדרות עובדים לאומיים , וחברים פעילים , ואף מן החשובים , באירגון הצבאי הלאומי . חמור היה המצב מבחינה מישמעתית , אבל אף מסובך מבחינה אירגונית .
|
|