|
|
עמוד:297
ויטקובסקי , גיורא רגשי וחם-לב היה הסטודנט ט . ויטקובסקי , ממפקדי בית"ר ירושלים . את חום-לבו הערה על פקודיי בדברי משא נאמנים ומשפיעים , ועל כל מחנה בית"ר — בשיריו שיצאו מתחת לעטו , ומהם שזכו מייד להיות להיטים בבית" ר — שירי לכת ושירי מסיבה . ב'משמר הירדן' מצרים רובי שיריו הראשונים , שכולם חדורים רוח של אמונה עמוקה , לאומיות צרופה , אהבה לעם ולבית" ר , וכולם מבוטאים בלשון עברית עשירה וברוח ספרותית אמיתית . טוביה שר דברי בשורה לשלושה שעמדו בצל הגרדום ו 'התבשרו אסירים , האחים בכבלים , / נגלתה , / נכרתה , / עלילת הדמים . ' בשיריו ראה אל הבפנים וחשף מסוות מעל פנים , ברם אפילו 'זקפו ראשיהם שרצים נמבזים / ולשונות ציפעוני מפעפעות במחשך / — אך טהור הרעיון . וטהורים אלפים / הנושאים בדמם את הכאב הצורב . / טהורה להבת הלפיד שהוצת , / וטהור המנהיג שהלבין בלא עת . ' שנות שירתו היו השנים , 1937—1934 בהן ראה את 'העולם הגדול הוא כולו מערכות מילחמה , ' שממנו 'בוקעות ועולות להבות השינאה התופתית . ' בהשפעת שירתו של אורי צבי גרינברג , ואף של יעקב כהן , דיבר באסונה של הגלות , בגסיסה הגדולה של עם גדול , וסיים את 'סיפור האימים : ' 'כך ימות ישראל . כך ימית . ' שירי מרץ ועידוד ברוח חדשה שר ליוסף הגלילי ולאבשלום פיינברג , וברוח חדשה של בן דור חדש נשא ברכה : 'שא ברכה , הנסיך , שלישי ליהודה / היורש נאפד בתגת הקוצים / העולה על כיסא המלכות המחריד , / של העם זב מוגלה ואכול פצעים / — בן מלכות בקרעים — / נא קבל השרביט ! // בקרעינו נרקום את הדגל ! / בפצעינו נגרור את הכבל : / על מסד עצמותינו יקום הביניין / ושלדים חרבים ירצו לקורבן . // כך תקום מצודה נאדרת . / תיבנה יהודה משוחררת . / כך תיכון נסיכות בית דויד' . עוד צרור גדול של שירים פירסם ( תרצ"ז ) טוביה ויטקובסקי בספרון 'להבות על תהום' ובהם הירהורים נוגים ומרדניים כאחד על העמידה על המישמר ועל העולה הבלתי חוקי , באלאדות ( אחת על הגיבור הארמני בפיסגת מוסה דאג , ( ובהם שיריו 'אל המתים' ו'מן התהום' — רחשי נפש שעיקר תמציתם הוא גלות , המוות והריקבון וחזונו של הפליא — מעין תחיית העצמות לפי יחזקאל בן בוזי ברוח מגילת האש של ביאליק . המשורר כפר 'בכתר נצח ישראל העטרתם עלי ראשכם מוכה דווי , ' ברם האמין — ברוח שירת טשרניחובסקי - במורשת בר כוכבא ואלרואי . כפר בכפיפת הראש , 'כי לזקוף אותו צריך ! ... אל על , אל על , בית יעקב r שירו החדש היה שיר של נקמה : 'כי לנו אין דרך אחרת מזו : חיי בן חורין או המוות . וטוב למוצא הדרור במותו — מחי לנצח אף עבד . ' ויטקובסקי עמד בתחילת יצירתו , ועדיין מורגשות בה האסוציאציות הספרותיות מיצירות משוררי התחייה הגדולים , אלא שאף ניכרים בה סימני כישתן מובהקים של אמן בלשון ושל בעל הגות . חבל שמחלה ניתקה את יצירתו כליל , והוא עדיין בגיל הבחרות . ב'משמר הירדן' צעד את צעדיו הראשונים כמשורר של רגש ואמונה בית"רי מ'בית"ר הצעירה , ' משה אלימלך / גיורא . / ל'ביתר הצעירה' שלו הקדיש את שירו 'הורה : ' 'את הכול תכבוש בסער / הורה של בית"ר ... / תנצחי גם בית הכלא / הורה של בית"ר , / כי ממנה יעל שחר / גם ביום מחר . ' ! היה זה שיר ראשון , שאחריו העז להביע את ש'יש את לבו' ו 'יש את לבי לשיר / שירת לב פרא , בן דרור , / ממוות לא יגור / וכבלים לא יכיר . // יש את לבי לפעול / פעולה לא נודעה עוד , ... / יש את לבי ליצור / מה שלא היה מעולם , / יציר נצח לא קם , / ביניין לא יפעל דור . ' עד מהרה הביע 'תפילה : ' 'יה , רצה את דמי הסוער ... גשרי כבר שרופים ... כל דמי קח , האל . ' ... משה גיורא המשיך בדברים של שירה , ובייחוד מצא עניין וטעם בסונטה . כן פנה לדברים של הגות בנושאי זמננו וסיפרותנו ובביקורת סיפחתית . כיליון נפש כבר הוזעקו ליגיונות ונכונו לצו , לנתק כבלים , לפרוץ ממחשך אל חזית הקרב ומדוע בוששה הפקודה ? כבר הועמדו במיסדר לפקודת המצביא רבבות חיילים ולבם לב ארי ומדוע בוששה הפקודה י כבר בשלו הדמים בדוודי עורקים ולאות "הסתער " ! שוקקים , שוקקים ומדוע בוששה הפקודה ? כבר למדנו קשת , מגן וחנית , וגופותינו החמות כה עורגות לחזית —, ומדוע בוששה הפקודה ז נז , גיורא ( בית"ר הצעידה ) ( 609 בנושא זה כבר אמר בשירו 'בהגיט היום' ' ) אזור מגן ( 1934 . 6 . 14 , ' י , / 7 J W מול אוייב , גלוי חזה בלי מגן , מה אני בלי מולדת לעם ... 7 החיים מה בהם , בלא חלום מרומם , עבורו תת הראש לערוף . ' באיזנזל דק ניתח ויטקובסקי את הרומאן של אביגדור המאירי 'תנובה , ' וראה בו את המשורר 'במידתך ' ) הירדן , ( 1934 . 10 . 14 , ' ( 610 ביכורי שירתו יצאו לאור בספר 'בראשית , שירים וסונ טות , ' בהוצאת 'קדימה / תשיב . י . בורלא כתב עליו שם ' בפתח , ' שהוא 'המשורר הראשון מיוצאי ספרד' בסיפרות החדישה , ושיהתחיל בגדולות , בעיקר — בצורה . ' בספר הובאו שלושה כלילי סונטות . עלו בירחון היו בבחינת חידושים בבית מדרשה ה קטן של בית"ר . מבין הנושאים האקטואליים שנדו נו : מישפט סטאבסקי , הסכמים עם השמאל , העלייה הבית"רית המנועה , עבודה עברית , 'השומר הצעיר , ' ה'טראנספיר' מגרמאניה , היחס לממשלה ולמישטר , שאלת העבודה הכלכלית העצמאית , היחס לקומוניסטים , סיסמאות השמאל . הירחון נשא ברמה את דגל עצמאות הריביזיוניסם מבחינה רעיונית ומדינית .
|
|