|
|
עמוד:183
ההתנקשות בעלייה חייבה תגובה בקייץ 1933 עמדה ארץ ישראל בסימן של מיפנה גדול לטובה בכלכלתה . העלייה המוגברת , הליגאלית והבלתי ליגאלית , ובייחוד הגל הראשון של עליית יהודים מגרמאניה ההיטלרית , הגבירו את הפעילות במשק , שהתפתחותו בקצב מודרני תבעה ידיים עובדות לחקלאות , לבנייה , לתעשייה ולשירותים , במיספרים גדולים ביחס ובמוחלט . הסוכנות תבעה למחצית השנה 24 , 700 1934 / 33 רישיונות עלייה לפועלים , ברם הממשלה שנתגייסה יותר ויותר ללכת בקו המדיניות הפרו ערבית לא חששה להתעלם מן התביעה הסוכנותית המינימאלית והקציבה רק % , 22 . 3 מן המיכסה שנד רשת : 5 , 500 רישיונות , ומהם 2000 שנועדו מראש בשביל יהודי גרמאניה . בהוראה ממשלתית זו היה משום סטירת לחי לסוכנות , ומשום הפגנה אכזרית של שוויון נפש לצרת יהודי גרמאניה . התנועה הציונית נתחייבה לתגובה נמרצת מיידית , ברם קיבלה על עצמה את הדין . אישי הסוכנות דנו עם הנציב העליון בפרטים שונים ובפכים קטנים , אבל מדיניותם התבססה על קואופירציה עם הממשלה , והנחתם היתה , שעבודתם נהנית מן האהדה של הנציב העליון . 350 אותו זמן כבר ראה עצמו הנציב חייב לפייס את הערבים , שיצאו להפגנה גדולה ב . 1933 . 10 . 13 המיכסה המיזערה לא היה בה לספק אלא אחוז זעום ביותר מדרישות אלפי החלוצים מארצות המצוקה שבאירופה ומארצות אחרות . שילטון בית"ר והוועד הפועל של ברית הצה"ר ראו הכרח בצעד מופגן של מחאה , ובהתאם למגמה הפוליטית של מאבק למען עלייה גדולה פירסמו ( 1933 . 10 . 27 ) הכרזה משותפת נגד המיכסה , שיש להחזירה לממשלה בלא להשתמש בה . בית '' ר והצה"ר ויתרו על חלקן במיכסה והציעו שכך ינהגו אף ההסתדרויות האחרות . בהכתה דובר על ה'שדיול' כעל גילוי חוסר היגיון וחוסר צדק וכעל ביטוי של סאבוטאג'ה של הפקידות הבריטית . וזה עניינה של ההכרזה : 'אין זה לפי כבודה ומטרותיה של הציונות עוד פעמ לאשר את השיטה הזאת על ידי קבלת הקצבה ... המבליטה בעליל כל חסרונותיה של השיטה . צריך לבטל את השיטה הזאת אחת ולתמיד , והנהו הרגע המתאים להתחיל בביטולה על ידי דחיית ה"שדיול" המעליב הזה . למרות שאלפים מבחורי יש ראל ... מצפים זה כמה שנים לתורם לעלייה , החליטו הצה"ר ובית"ר לעשות את הצעד הראשון בוותרם על חלקם הם ב"שדיול" הזה . באי כוחם של הצה"ר ובית"ר במישרדי העלייה ... לא יקחו חבל בחלוקת ריש יונות העלייה ... למרות חילוקי הדעות העמוקים ומלאי המרירות במחנה הציוני לא נוכל להאמין , כי איזה ציבור ציוני שהוא - תהא זאת ההנהלה של ההסתדרות הציונית העולמית או המיפלגות הציוניות בקרב התנועה — יוכל לבחור בתנאים אלה בדרך אחרת , מלבד הדרך המצווה עלינו על ידי מצפוננו הציוני ' . החרמת המיכסה היה בה כדי לשמש פתיחה לאירגונו של מאבק גדול למען עלייה גדולה , אבל כל ההסתדרויות , פרט לבית"ר והצה"ר , לא היו מוכנות לוותר -ויתור ארעי — על קומץ של רישיונות לחבריהן , כשם שלא היו מוכנות למאבק מדיני בשאלת העלייה . החרם על מיכסת הסרטיפיקאטים צריך היה לשמש מנוף גדול למילחמה במישטר המאנדאטורי העויין . ההליכה בדרך של חרם כזה ניתנה להיות מותנית בהליכתן של כלל ההסתדרויות החלוציות באותה דרך לאותה תכלית פוליטית . מטעם תכסיסי מובן ומוצדק ( 350 עי' בךגוריון , 'זיכרונות ' , א , 669 ואילך . זזלוקת הרישיר נווז שהועמדו על 5 , 650 היתה 2 , 050 : לגרנזאניה ו לחלוצים ; 1 , 615 — לבעלי המלאכה ; 850 — לקרובים ; 700 — לתימן , סאלוניקי , ועוד . 435 — עי"ש , . 66 & פרק כ במילחמה למען עלייה בית"רית
|
|