|
|
עמוד:174
ציא רכוש יהודי לארץ ישראל , וכך יימצאו יהודי ארץ ישראל מפרים את המיצווה של החרם ויקנו סחורות גרמאניות . ' ז'בוטינסקי ראה למיותר לדבר על 'הרעיון' כשלעצמו , ברם התעכב על עצם ניהול המשא ומתן : 'אותי מעניין במיקרה צד אחר של העניין : ובכן , כבר מותר לנהל משא ומתן עם פוגת מאי ו פיקאנטי מאוד : אישית כסבור אני , שמשא ומתן יש ואתה חייב לנהלו אפילו עם השטן עצמו , למשל , עם ממשלת פטליורה . פיקאנטית ההשוואה . אז דובר בכך , שבשעת התקוממות פטליוראית חדשה תהא קיימת בכול מקום ג'אנדארמריה יהודית חדשה , שלא תניח לעריכת פוגרומים על יהודים . היה זה הכול , לא שום עזרה מצד יהודי , לא שום קונצסיה . אצל ארלוזורוב מדובר בקניית מוצרים גרמאניים - בחיזוק המישטר ההיטלרי , הקיים ונופל עם גורל האק ספורט הגרמאני . ממשלת פטליורה נשבעה לפחות בקולי קולות , שהיא היתה נגד הפוגרומים , שנעשו בניגוד לרצונה , ואפילו היה בכך שקר , היה בכך משום הודאה שאנטישמיות היא דבר הראוי להתבייש בו . אצל ארלוזורוב מדובר בעניין חילוף שירותים עם ממשלה , העושה מאנטישמיות עקרון ממלכתי וגאה עליו . פיקאנטי מאוד' . 323 ביוני 1933 גברה שיטת האלימות נגד היהודים בנר מאניה , וקשות היו חפגיעות ביהודי קהילות שונות ובייחוד בפראנקפורט . האלימות הגרמאנית חייבה להמריץ את פעולת החרם ולהחדירה אל הכרת היהודים והלא-יהודים כאחד . לנושא החרם הקדיש ראש בית"ר לא מעט מזמנו שנותר לו בימי המאבק על חיי סטאבסקי ועל מקומה של הציונות הממלכתית בקונגרס הציוני הי"ח . את עמדתו בשאלה ביטא בנוסח בהיר במאמרו 'תוצרת ידידינו' ' ) מאמענט , ( 1933 . 7 . 28 , ' לנושא זה חזר ז'בוטינסקי בכמה וכמה מאמרים . - ' בקונגרס הציוני הי"ח הציע ז'בוטינסקי , שההסתר רות הציונית תקדם בברכה 'את ההחלטה הספונטאנית של המוני היהודים בכול הארצות לנצל בעתיד את כוחם הצרכני והשפעתם הכלכלית בסחר העולמי אך ורק לטובת מוצריהן עול מדינות שממשלותיהן מכירות בשוויון החד משמעי של אזרחיהן היהודים , ' ולא תתחשב 'בניסיונות לאלץ את היהדות העולמית להסתלק מפעולת התגוננות זו . ' ברם נשיאות הקונגרס החליטה , שאין להביא הצעה זו להצבעה . ז'בוטינסקי הביע את דעתו לשלילה ביחס ההסתדרות הציונית לעניין ה'טראנספיר' במסיבת עיתונאים 933 . 8 . 25 ) ו , ( שכן תגובתה לטראגדיה גדולה אינה אלא בקשה לכמות של סרטיפיקאטים נוספים . ז'בוטינסקי הביע ביטחונו שיהודי ארץ ישראל יחרימו את הסחורות הגר מאניות שיובאו לפי ההסכם . ז'בוטינסקי אף הודיע שמיפלגת הצה"ר תהא מוכנה לפעול כגוף עולמי מר בזי לניהול החרם ולעידודו . 325 מאמצו של ז'בוטינסקי שנכשל בתחום הקונגרס הציוני היה בו כדי לקרב את כינוסה של הוועידה היהודית העולמית בג'יניבה , ( 1933 . 9 . 7 ) שבה הוכרז על דעתם של נציגי גופים רבים ביהדות על חרם עולמי על גר מאניה ההיטלרית ועל הקהלת הקונגרס היהודי העו למי . י"ל מוצקין הביע את צערו על חוזה ה'טראנספיר , ' ברם נציגים מטעם ההסתדרות הציונית לא השתתפו בוועידה . בסתיו 1933 כבר נעשה ה'טראנספיר' במיכסת שלושה מיליונים מארקים גלוי וידוע . אף לפני ההסכם היו אפשרויות סבירות להוצאת כספי יהודים מגרמאניה , ואילו ההסכם כאילו נתן ליגאליסאציה להגבלות . עם מתן האישור לקשרי עסק עם גרמאניה בדרך ההסכם המוגדר ( עם 'יכין ו'הנוטע , ' ולימים אף בערבות הקק '' ל ) שולח הרסן שהגביל במידת מה את היצוא מגרמאניה , והותרה הרצועה למבקשי בצע לעשות להם הסכמים פרטיים של יצוא , ולארגן יצוא בכול מיני אופנים אף בלא הסכמים . עם קבלת עקרון ה'טראנספיר' נשמט למעשה הקרקע המוצק מתחת לחרם שחדל להיות כללי וקיבל יותר ויותר אופי פארטיזאני . ( 323 כבר במארס 1933 היתה ההסתדרות הציונית בגרמאניה , בראשותו של ד '' ר קורט בלומנפלד , פעילה במאמציה לעשות למניעת תעמולה אנטי גרמאנית בעולם , ואף מסרה ( 1933 . 3 . 17 ) הודעה בעניין ליט '' א . עי' und die Deulsch-Juedischen Organisationen ( 1969 , Koeln ) , Das Driite Reich : K . J . Herrmann . 63—64 מפא"י קיימה פעולותיה בגרמאניה ללא הגבלה . מנהיגיה הירבו לבקר שם . אף בן גוריון שהה שם פעמים אחדות במאי ובאוקטובר . 1934 ( 324 ידוע יותר מאחרים מאמרו מן הראשונים בנושא ו 'צלב הקרס האדום' ' ) חזית העם . ( 1932 . 11 . 4 ' , יעל 'הצה"ר וגרמאניה' עייש , . 1935 . 5 . 12 על ה'טראנםפיר' עי' 'הירדן . 1934 . 12 . 4 ' , ( 325 שכטמאן , ב , 1287—286 פרוטוקול הקונגרס הי"ח , . 199 —198 תביעתו של ז'בוטינסקי עוררה חנות הנאצים . אלפרד רוזנברג טען ב'פלקישר ביאובאכטר / שהקונגרס לא היה בו אומץ להרחיק את סיעת ז'בוטינסקי מתוכו . הנאצים היו ערים לפעולתו של ז'בוטינסקי , שראו בו 'אביר מדיניות האלימות . ' עי ' להלן , העי ( 326 . 346 שכטמאן , 'חזית הננס . 1933 . 11 . 8 ' ,
|
|