|
|
עמוד:154
הבת , כאילו ממלאת 'תפקיד לא נכבד' בבית " ר , שכאילו נתונה בה באווירה של הכנעה ועניוות , שהרי ההסתדרות היא הסתדרות 'גברית' דווקא , שאם לא כן לא תוכל למלא תפקידיה . בנות בית"ר , לדבריה , מנסות לחקות את הבנים , והפעילות שבהן הן דווקא אלו שרוחן 'גברית' עוד מלפני כניסתן לבית" ר . בנושא זה דנה ואף כתבה ' ) מדריך בית"ר ' , אוקטובר ; 1933 'נאום לבנות בית"ר , ( ' והציעה את תוכניתה לארגן את בית"ר ב ' , את בית"ר של הבנות , שהרי אינן יכולות ואינן צריכות להתבולל בבית"ר משותפת . ודאי יהא קשר הדדי אמיץ בין בית"ר א' לבין בית"ר ב ' , אלא שבי ת '' ר ב' לא תעסוק בחינוך צבאי . רעיון זה עבר ללא הד בלבותיהן של הבנות הפעילות , שחשו עצמן בטוב , ולא נטו כלל להרהר בשיסוע מיסגרות , על פי המינים , שלא כנהוג בהסתדחיות הנוער הציוני . הדוגמה לאיר גונים נפרדים לבנים ולבנות היתה נתונה רק בהסתד חיות הסקאוטים הצופים , ברוח אסכולת באדן פאול , ברם כבר בסוף שנות העשרים לא היתה עשויה להיות עוד מקובלת על בני הנעורים התוססים ותאים את עצמם מתקדמים . בית הספר העברי בארץ ישראל ובגולה היה מתחילתו בית ספר קואידוקאציוני , ( חוץ מביה '' ס הדתי , ( ורעיון ההפרדה בהסתדרות הנוער לא נתקבל מתאים וסביר . חיזוק מה לעמדתה של ליברטאל בא לה מצדו של יואל קרילמאן ' ) מדריך בית"ר ' , דצמבר . ( 1933 הוא קיים ההנחה , ששייכות הבית"ריות לבית"ר כיום היא בבחינת MALUM NECESSARIUM ( רע הכרחי , ( ש הרי הן בבחינת חולות מחלה פסיכולוגית עמוקה ומסו כנת , כאילו מתביישות הן ומתחרטות שנולדו ממין נקבה , ומסכימות עם גורלן המר להיות נשים ' ) שעשני כר צונו . ( ' בבית"רייה ראה קרילמאן חברה פאסיבית , ספו גת פחד מוזר , שהדוגמא הטובה בעיניה הם המפקדים המצטיינים . באווירה כזו קשה לחנך בית"ריות , ברם בעתיד לא תמאס הבית"רייה במינה ובגופה , לא תפחד ולא תתבייש , כי תחשוב עצמה שווה בערכה לעלם , לבית"רי , וכוי . אם בנות ישראל שונאות את העבודה , הרי הבית"רייה תבנה את חייה על יסוד העבודה ותתכונן למילוי תפקידיה הלאומיים כחלוצת האומה , כמחנכת הדור הצעיר , כאם לבנים ולבני בנים . בית"ר רוצה להתקיים ולחנך עוד שניים שלושה דורות של חלוצים ' מלבדנו ' . ניכר מדבריו של קרילמאן , שנתרשם התרשמות מקננים באיזור הפולאני הקונגריסאי החסידי , ולא נתן את דעתו , שבאזורים אחרים בפולין ובארצות אחרות , וכן בארץ ישראל , שווה באמת הבית"רייה לבית"רי לגבי מקומה האישי החברתי התרבותי ואף הפיקודי . אל נושא הבית"רייה נהג לשוב פעם בפעם — ודאי אף בהשפעת דברי ראש בית"ר על האשה - א . רמבה י . 28 רעיונה של הלנה ליברטאל לא הגיע כלל לביצוע , ואף לא לשלב מוקדם של תיכנון . ' הזמיר ' בהשפעת הפסטיבאלים המוסיקאליים העממיים , שהיו מקובלים בארצות הבאלטיקום , ועשו גדולות להתעוררות החרו הלאומית בקרב הדור הצעיר של עמים משועבדים , כעמי האסתים והלאטים , ראה אהרן צבי פרופס , ראשון לבית"רים , לכונן מיפעל עולמי יהודי — 'הזמיר ' , שיעשה לפיתוח הזמר העברי הלאומי ולפיתוחן של מקהלות עבריות בקרב קהילות ישראל בתפוצות ובארץ ישראל . על רעיון זה שוחח פרופס עם ראש בית"ר ברכבת , שבה נסעו מריגה לווארשה . ראש בית"ר גילה עניין בהצעה . מתוכניתו של 'הזמיר' היתה לערוך בארץ ישראל פסטיבאלים מוסיקאליים בהשתתפותן של מקהלות ישראל מכול העולם , ולעורר באמצעותם אהדה ויחס של עניין בציונות ובתחייה בקרב אדישים ואף רחוקים . פרופס עצמו , בעל השכלה מוסיקאלית ונטייה יתירה לחינוך מוסיקאלי , ראה בתוכנית 'הזמיר' חשיבות מיוחדת במינה , וכאיש אירגון ומינהל ראה סיכויים טובים להצלחתה המודרגת של התוכנית , מפסטיבאל לפסטיבאל , תוך תקופת שנים קצרה . פרופס היה מעוניין מאוד , שמיפ על עולמי זה יהא קשור בבית"ר , ושבית '' ר תמלא בו תפקיד מרכזי אף מבחינה אמנותית . מרומניה , שבה פעל בסוף שנת 933 ו , פנה בעניין זה אל אישים בתנועה ואל כמה מן הנציבויות , וכמובן אף אל ראש בית '' ר . אותו זמן קשה היה לתנועה בכללה — ימי פרשת רצח ארלוזורוב , ימי המאבק נגד גרמאניה ההיטלרית , ימי הפעולה הגדולה למען הקובלנה הלאומית ( הפ טיציה ) — ועיקרו של העול נפל על ראש בית"ר . אין תימה שראש בית"ר השיב ( 1933 . 12 . 22 ) לפרופס , שלא יוכל עכשיו לעזור בעניין היוזמה העולמית להקים את 'הזמיר ' , והציע לפני פרופס , שינסה במיפעל ואולי יצליח בו 'באופן אישי ' . בו במיכתב הוסיף והעיר הערה ( 281 יעי' ספר בית"ר , א , ; 421 הערות בנושא העיר זאב הנדלה 'הנזפקד ; . 1934 , 3 . 15
|
|