|
|
עמוד:119
פרקי ג סטאבסק י זוכה בעירעור , הרדיפה נמשכת בטלה ההרשעה שלא היתה לה עמידה העירעור בבית המישפט העליון נמשך רק ימים אחדים . 1934 . 7 . 20—16 - השופטים העליונים הבריטיים , זקן השופטים מאקדונאלד , סגנו בייקר , וכן די פריי טאס , דנו את דינו של סטאבסקי לזכות - אף הוא יצא לחופשי 'מחוסר הוכחות' . 205 פרשת רצח ארלוזורוב לא יכלה לעמוד לפי כתב האישום של המישטרה . אף בלא ההצטלבות של ההודאות שהודה עבדול מג'יד , היה כל הביניין שבנתה המישטרה צולע מעיקרו . חומר העדויות היה בו מן המלאכותי ומן המגמתי . סטיות המישטרה והקטיגוריה עברו כל מידה . העם בציון לא האמין עוד באשמה . ההדים בעולם הגדול היה בהם כדי לעורר חימה ולהחשיד את הצדק הבריטי . ריווח פוליטי לא היה עוד אפשרי . אין תימה , שסטאבסקי שוחרר בבית המישפט העליון . עם שהצד המישפטי גופו היה מעורער מעיקרו , יצא פסק הדין בבית המישפט העליון בלשון של התחמקות מהכרעה מוחלטת חדמשמעית . זיכויו של סטאבסקי על סמך העדר ראיה מצטרפת לעדות העיקרית ( של גברת ארלוזורוב ) כמוהו כזיכוי מישפטי מלא , אלא שבדרך זיכוי כזה ניתן לבית המישפט העליון לקיים את כל מערכת העדויות , על הטועות והמתעות , המגמתיות והפסולות , שבהן , ולקיים את כבודו של המישטר האחראי למישטרה — הקטיגוריה במישפט . בדרך זיכוי כזה ניתן לסיים את הפרשה בלא זעזוע יתר של היחסים עם השמאל הציוני השולט בסוכנות היהודית , ואף למנוע את הסיכונים הוודאיים שבבירור מחדש של הפרשה כולה לפני הוועדה המישפטית של מועצת המלך בלונדון . העברת הדיון ללונדון היה בה כדי להביא לעימות מישפטי באווירה חופשית לעיני העולם הגדול , ולכך לא היתה עוד נכונות לא בלונדון ולא בירושלים . עם זאת לא הספיק הכוח להודות על האמת ולגלותה בפומבי . ( 205 פסק הדין נתפרסם בקובץ של נזקדונל , . 160—148 ב קטיגורית שימשו ו מוסה עלאמי וח . קנטורוביץ . בן גוריון ' ) זיכרונות ' , ב , ( 110 ציין , שהשופט העליון גד פרומקין יצא לתופשה של שלושה חודשים ( נזאנזציע יוני . ( פרומקין ישב במישפט 'הביריונים . ' ( 206 מעניינת כאן הודאתו של , Joseph F . Broadhurst סגן המפקח הכללי של המישטרה , האחראי לחקירות , בספרו ו . ( 1936 ) , "From The Vine Street To Jerusalem " אף טל פי שאינו מרמז כלל על מגמה פוליטית במישפט הרי משתמעים הדברים מאליהם בהודאתו . לדבריו , לא היה 'פית חון' למישטרה , אבל כיוון שהיה המנוח אישיות ציבורית חייבת היתה לעשות משהו , ולימים אסרה שלושה אנשים הידו עים בדעותיהם המדיניות המוגדרות בהחלט . 'לא היתה למעשה שוס עדות , והפרשה נתמשכה בפני השופט החוקר במשך חודשים . ' ... גרוע מזה ו 'ידענו יפה , שאף לא אחד מן הללו מעורב בפשע , והיתר ! הרגשה שנעשה כאן טוול מישפטי חמור . העדויות על כרכיהן הועברו הבייתה לאנגליה , ושם נמסרו לידיו האמונות של שארלס ליץ ' , מי שהיה המפקח של הסקוטלאנד יארד , וחבר ותיק שלי . ליץ' בילה שעות על חיטוט בפרשה , ודו חו הסופי היה בגדר עבודת מופת מסוגו . התוצאה היתה סיוט גדול להגנה , ובעירעור בטלו ההרשעה וגזר הדין' and on appeal the conviction and sentence was quashed The result of this was a tremendous asset to the defence , case and his final report was a masterpiece of its kind . colleague of mine . Leach spent hours debring into the the famous ex-Inspector oi Scotland Yard and an old and placed in the very capable handas of Charles Leach the voluminous depositions were sent home to England , had been a grave miscarriage of justice . The whole of implicated in the crime and feeling ran high that there We knew perfectly well that none oi the men had been . ( pp . 235—2361 אין לפקפק בכך , שאומנם נערכה חקירה בלונדון , אבל ברור שהיתה זו חקירה פנימית סודית , שלא הובאה לידיעת הסניגוריה . אותה חקירה לא הביאה לביטול הקטיגוריה או לשינוי בעמדתה , ואס תוצאתה הובאה לשופטים ודאי לא היה בכך משום הסדר המישפטי הנכון .
|
|