|
|
עמוד:109
הראשית של התביעה ומחזק את ידה לנסות להוציא באיומים הודאה מפיו של אדם , שכבר זוהה על ידה כרוצח . הדברים הללו הם בלתי נורמאליים בפירוש . ( 8 ' , שוב חזר אל העיקר , שלא הובאה שום עדות שתעשה את רצח ארלוזורוב בידי ריביזיוניסטים דבר הגיוני , ניתן להגשמה או שאפשר להעלותו על הדעת' ביישוב ו ' רצח מדיני שהוא גרוע מבחינת התעמולה הריהו מגוחך' . ( 11 ) סטאבסקי ורוזנבלאט 'נורמאליים בהחלט ' , ואין לראות בהמ טיפוסים של רוצחים מדיניים מטורפים למחצה . המישטרה לא הוכיחה שום מוטיב לרצח . ושוב בא אל דבריו בפתיחת הסניגורית . 'מתי נודע לסטאבסקי , ומה גם לרוזנבלאט , שיש בדעתו של ארלוזורוב לבלות את הערב בתל אביב , מה שלא ידע ארלוזורוב עצמו עד שחזר לתל אביב ... י' , ( 14 ) ו'איזו הוכחה יש , שהם ידעו אפילו דבר זה , שהוא עתיד לנסוע לתל אביב או ללון בתל אביב' . ( 15 ) ברי , שבגילגול האשמה על הריביזיוניסטים היה כרוך מינימום של טרדות פוליטיות' , ( 17 ) אבל אין התיאוריה של רצח פוליטי עומדת . 'אם היה זה עניין של רצי חה ממש הרי ביזבזו האנשים זמן ארוך עד שניגשו לעצם העניין ... אפשר היה לחשוב , שאילו היתה זו רציחה מדינית , היה מישהו אומר דבר מעין "מות אתה הבוגד . . . " הסיסמה הריביזיוניסטית "תל חי . ( 21 ) ... " סמואל הדגיש , שלא היתה שום עדות , שסטאב סקי ורוזנבלאט נפגשו מימיהם זה עם זה . ( 24 ) מפורט במיוחד היה דבר העירעור של עדותה של מרת ארלוזורוב , שביחס אליה אין כלל ביטחון שהיתה עדת ראייה למה שאמרה שהיתה עדת ראייה , ( 28 ) ושתש עה עדים העידו , שתחילה תיארה את המתנפלים כער בים , ( 50 ) ושהיתה במצב עצבים בלתי מתאים לזהות איזה אדם שהוא . ( 63 ) סמואל הרס את התיאוריה בכללה וכפרטיה , ועמד על שקריהם של כמה עדים ' ) אם נשבע חזן לשקר בעניין אחימאיר' שכאילו ראהו בתל אביב , 'אי אפשר להאמין לו בעניין סטאבסקי . ( 117 ' , ועל התחמקותם של אחרים ( השיכחה הדיפלומאטית של עד בהול , . ( 119 סמואל עמד על ניסיונה המפורש של המישטרה לסתור בכוונה עדויות נאמנות ביחס לאליבי של הנאשמים 111 ) וא . ( ' הוא דיבר בפרטי פרטים של עדויות תואמות שאין בשום פנים אפשרות ' לתאמף מראש . הוא דיבר לא רק בלינת הלילה שלן סטאבסקי במלון 'תורג'מף , אלא אף בארוחת הערב שאכל במסעדת 'השרון ' , ועליה נמסרו עדויות נאמנות ( בכללן עדויות שני ילדי בוחרוב , , ( 124-118 ועל צד האמת לא פסח על שום נקודה ממשית בדברי טיעונים והירהורים שנשמעו ביחס לסטאבסקי ולרוזנבלאט , עס שהעדיף לקצר ככול האפשר בדבריו . סמואל דן באליבי של סטאבסקי ו רוזנבלאט והדגיש שהוכחו הוכחה גמורה , ( 133 -124 ) פסל פסול גמור את הזיהויים שנערכו שלא לפי הסדר הנכון , ובהרחבה דן בפרשה המישפטית בתוך הפרשה - פרשת עבדול מג'יד - כהוכחה גמורה לביצוע הרצח . מלותיו האחרונות של סמואל היו : 'אני אומר , שגופיהם של האנשים הללו היוו במשך כל החודשים הללו שדה קטל למה שהיה לא פחות ממילחמה פוליטית ואדמיניסטראטיבית , והגיע הזמן לשחררם . אני דורש בצדק שבית המישפט יזכה אותם' . 179 ( 170 ) סיכומו האחרון של הקטיגור , היועץ המישפטי טראס טיד , היה : 'לדעתי , יש ביחס לסטאבסקי פרשה ברורה ומסויימת , מיוסדת על עדות מרת ארלוזורוב , מאושרת ע"י עדות וייזר , / שכאילו ראה את סטאבסקי בשפת הים , ברם מזהה זה לא ראה את פני העובר על פניו , , / 75 מחוזקת על ידי עדות הגששים / הערביים , שפעלו כאילו בתחום ההפקר , ולא בתחום של חוק , , / 106—85 ובלתי מעורערת על ידי היצוקים / תבניות הגבס של העקבות , ברם עי' . / 108—106 נגד עדות זו יש רק אליבי שאינה חזקה בשום אופן . ואשר לרוזנבלאט — יש זיהוי מרת ארלוזורוב , עדות יותר חזקה מזיהוי סטאבסקי , מחוזקת ע"י הכרת המעיל / ברם עי' , 48-46 , / 83-78 ; 60 נתמכת על ידי עדות ( 179 מגודל המתח והאחריות הותקף סמואל ימים אחדים לאחר פסק הדין במעי העיוור ונלקח לבית החולים לניתוח דחוף . צבי רוזנבלאט מועבר מבית המישפט לביח הכלא
|
|