|
|
עמוד:48
רס הציוני עוכב תחילה עיכוב גמור , ולאחר לחץ רשמי ובלתי רשמי הורשה ביקורו בפראג לתקופה מוגבלת של שבועיים , תוך איסור של מתן הרצאות פומביות . ברי , שכול הגורמים הזרים והחיצוניים הללו לא זכו לטובת הנאה כולשהי מן המחלוקת במחנה הציוני . אפשר נהנו מסיפוק היצר , אבל ריווח בהשפעה ובאנשים לא עמד להם מן הטירוריסם שפיתחו בתחום הציבוריות היהודית . ייתכן שרק הקומוניסטים הרוויחו כולשהו מבחינת הגברת השפעתם על נוער יהודי אינטליגנטי , שמטעמים כלליים ומעשיים עמד עדיין מן הצד , בלא להצטרף למחנה מוגדר . עם הפרשה הוצא הנושא היהודי הפנימי אל החוץ , ולאו דווקא מצדו החיובי . לריווח ממש , לריווח ביניים לפחות , ציפו אנשי השמאל הציוני בלבד , ועמם מקצת מאישי השמאל הסא לוני ומגרוריו . דווקא מן הגדורים , כיוון שאינם בחזקת חברים מאורגנים , והם בחזקת לא 'נוגעים בדבר' במישרין , נתגייסו לפעולת השפעה ומהם יצאה תורת שינאה 'אובייקטיבית . ' להקרנתה המתמדת של שינאה לא היה די בהקמת סוללת הנואמים מאנשי השמאל המקומיים ומשליחי תל אביב , יהיו מוכשרים ככול שיהיו , אלא היה נחוץ העיתון היומי הגדול והמקובל , שישמש מרכז קרינה כזה . רק במקום שאף העיתון נמצא יכלה להתפתח קאמפאניה של כיבוש לבבות בדרך של שטיפת מוחין . כך היה במרכז הגדול בגולה , בפולין של ה'היינט' ושל גרינבוים , וכך במקומות אחרים . בליטא ובלאטביה — מוקדי רתיחה כך בערך נתפתחו הדברים אף בארץ ליטא , שבה הלך העיתון המקומי 'די אידישע שטימע' בדרכו של ה'היינט' הווארשאי , ואף התחרה עמו בקנאות פרובינציאלית . העורך ראובן רובינשטיין , הציוני הכללי מחוגו של נרינבוים ( ולפנים מאוהדי הריביזיוניסם , ( מילא את עיתונו במשך שבועות בחומר רב בפרשת ארלוזורוב , וחלק ניכר ממנו לא היה מנופה כלל . כבר ב 1933 . 6 . 21 ידע העיתון להביא את הכותרת הראשית הגדולה : 'המישטרה מודיעה : הרצח מעשה ידי ריביזיוניסטים קיצוניים . נאסרו אחימאיר וסטאבסקי , ' ושאר התגובות המגמתיות לא איחרו לבוא . לאחר יומיים ( בו בגיליון , שקלינוב כתב בו : 'את ארלוזורוב יכלו להרוג רק קומוניסטים ערבים יהודים ( ' פירסם העורך מאמר ראשי : 'בשעת צער ורוגז , ' ובו בישר : ' ההשערה האיומה מתאשרת . ד"ר ארלוזורוב נרצח בידי ריביזיונים קיצוניים מ "חדרו" של אב "א אחי מאיר , מן הזרם , שקיהות , אפילה חשוכה ושינאה פראית שולטות בנשמותיהם ... אסון בתוך המישפחה גופה . ' שם דיבר בלשון של קללה וברצח מעשה קין , ובהכרח לערוך ביקורת של החינוך הציוני . בשבועיים הראשונים כבר הובאו שם דברי בן גוריון ' ) אני מאשים ( ' ודברי ו . לאצקי ברתולדי , מאמרים רבים וכתבות , העתקות תגובות מן ה'היינט , ' וידיעות שכיוונן חדמשמעי . לאצקי ברתולדי , הלא - ציוני מן הסוכנות היהודית קרא מאמרו : 'מחוץ למחנה , ' ! והביע בו את 'חצי הנחמה , שארלוזורוב יהא הקורבן הגדול בדרך הגאולה באמצעות עבודה יוצרת . ' דווקא עצרת האבל בקובנה ( 1933 . 6 . 24 ) היתה כמסתבר מכובדת , וזלמן רובאשוב , הנואם האורח , דיבר בה על 'חשבון הנפש : ' 'מילחמת מיפלגות , אבל לא שינאה . ' באותה אסיפה התבטא נתן גרינבלאט : 'הלוואי ויפת החשד . ' ה'אידישע שטימע' נטל חלק פעיל ביותר במיפעל השינאה , ובמשך חודשים מרובים היה בו יוסף גראוויצקי ראש האינפורמאטורים לגבי החשודים וחקירותיהם ( במו ב'היינט , ( ' שרבים מדבריו לא עמדו במיבחן אפילו ימים מעטים י . את הכותרות הגדולות ערך בעיתון זה איש רשע ואטום לב . אף בלאטביה היה כאילו נכון מרכז לשיסוי בעיתון ' פרימארגף ובעורכו בד"ר לאצקי ברתולדי . שם אף קרובה היתה לבוא התנגשות חמורה ומסוכנת מצד כל כוחות השמאל במדינה , כשהסוציאל דימוקרא טים הלטים עומדים בראש , אלא שזו נמנעה מכוח השפעתה של בית"ר לאטביה על הציבור היהודי , ש אפילו נפגמה , לא נתערערה . אף כאן התקיימו כינו ( 45 מרובים ציוני העיתונות . עי ' למשל . 'מאםענט ; 1933 . 8 . 21 ; . 8 . 15 ' , 'חזית העם . 1933 . 9 . 12 ' , ( 46 אף פ 1 ם נתפרסם משמו של בן גוריון , שאין להטיל אשם בקומוניסטים ;( 1933 . 6 . 18 ) ומשמו : לא הקומוניסטים ולא הערבים הס שרצחו ;( 1933 . 6 . 21 ) שם ניתנו דברי תגובה של ודהיינט' ל'קאלט און פעסט' בשם ץ'בוטינסקי קוזאק הנגזל' ;( 1933 . 6 . 27 ) ודברי פאראפראזה לנוסח בן גוריון : 'יש להט מיד לכס המישפט את ז'בוטינסקי ... המפיץ תורה ... היוצרת אווירת רצח ... אפילו יתגלה שסטאבסקי הרוצח , הרי על פי דין ועל פי יושר אין להעמיד את סטאבסקי לנזישפט , אלא את האב הראשון הרוחני לאווירת הרצח . ולא על שוס שידע על הרצח יש להעמידו . בכך איננו מאמינים ' ... ( ה . ליכט , . ( 1933 . 6 . 29 ( 47 למשל 'די בשקרים ( 1933 . 7 . 20 ) ' ! ( היורה ברח לחו '' ל , ועוד . (
|
|