|
|
עמוד:38
החזית השנייה - בפולין המילחמה בבירנ"ר , ואחר כך המילחמה בסטאב סקי , בתואנה של מילחמה בבית"ר ובז'בוטינסקי , פתחה לה חזית שנייה , פעילה , סוערת , אלימה , לא פחות מן הראשונה , בפולין - במרכז היהודי הגדול השוקק חיים לאומיים . שם ( בווילנה ) נמצא אותו יום בן גוריון , ומשם החל בהכרזותיו . בווארשה ישב - ישיבת ארעי ומתכונן לצאת - יצחק גרינבוים , חכות הכרזת המילחמה וניהולה במדינה כולה מגעת לו במידה יתירה . מכוחו הועמדו ה'היינט' היומי רב התפוצה ( בערך 45000 עותקים , ( ( ועיתון הצהרים ' היינטיגע נייעס , ( ' לקאמפאניה שיטתית נגד ז'בוטינ סקי , שיצא מן העיתון אחר שש שנות השתתפות משום מאמרי שינאה , השמצה והתקפה עליו ועל דרכו , בייחוד מאז עזיבת גרוסמאן את הצה '' ר . כבר בתחילת אפריל 1933 הלך ז'בוטינסקי אל ה'מא מענט , ' העיתון הלאומי העממי ( אף הוא בעל תפוצה גדולה , בערך ( 40000 כאורח , ונתקבל שם עם חבריו אורי צבי גרינברג וד"ר יוסף שכטמאן בהסברת פנים ובדברי טובה ' ) מאמענט / . ( 1933 . 4 . 4 בהקדם החל לכתוב שם — . 4 . 10 ) 'מיבחננו הממלכתי' - בחתימת 'אלטאלינה - . 4 . 14 ; ' על המילחמה נגד גרמאנ יה , בחתימת שמו . ( כשהוחרד העם מן המיברקים על תפיסת הרוצח הריביזיוניסט הבית"רי נפרדו דרכי ה ' היינט' וה'מאמענט' באופן קיצוני . ה'היינט' פירסם ( 1933 . 6 . 21 ) את מאמרו ההיסטרי של גרינבוים : ' גרויס איז די חרפה , ברענענד די שאנד' / גדולה החרפה , צורב הקלון / 01 סופריו של העיתון , ולא פחות — כתביו שחלק מהם קיבל שכר ממקורות אחרים , עשו כל האפשר , ומסתבר בעידודו של העיתון הנתון להשפעת גרינבוים , להביא ידיעות מרעישות ומחשידות מיום ליום , ובכללם סתם דברי שמועות ' ) 1933 שום מקום לטטות לא היה . ( ' נוסח 'החרטה' סתמי , וניתן לחשוב , שהעניין נוגע בפרשת המישפט , או אף בפרשה אחרת . הכרוז בח '' י רבנים , פארבשטיין , ברלין , סירקים , קלוזנר , סופראסקי , וכן ביאליק , ואחרים , פורסם אף ב'דבר' 12 . 13 ) . ( 1933 ( 26 מאמרו של ישעיהו קלינוב , הסופר הקבוע , שבו קבע , שיש לחפש את הרוצחים לא בכיוון היהודי , אלא בכיוון הערבי הקלמוניסטי , לא נתפרסם בעיתון , אלא ב'מארגן פאסט ' ברי ; ה , וב'אידישע שטימע ' בקובנה . עי' 'נזאמענט . 1933 . 6 . 22 ' , קלינוב היה מחברי הצה"ר הראשונים , והוא שכתב את החוברת האידיאולוגית הראשונה לנוער הבית'רי . עם עלייתו לארץ ישראל נצטרף למפא'י . בכתבותיו שפירסם לאחר מכן על החקירה , נתקרב , כמסתבר , אל אנשי החשד בפרשה . לא היה ביאליק אלא פרשן סיפרותי לכרוז של מפא"י בסיסמה 'אל נקם , ' שעליו כתב בן ציון כץ , מאבירי המילחמה למען סטאבסקי , את קריאתו : 'אל תקראו בין השיטיף ' ) הארץ . ( 1933 . 6 . 26 , ' אותו כרוז פעל לדברי כץ - פעולה מהופכת : 'קוראים '' אל נקם" - ודאי יש מקום לנקמה , הרי אין אומרים דבר שאיננו בעיין ! מפני כן הכרוז הזה כשנמסר לחוץ לארץ הביא מיכשול גדול , ' לפי הכלל , ברי ושמא , ברי עדיף . בטעם רב טען , שהקריאה 'אל נקם' היא מיותרת ועולבת . לימים נתערער חשדו של ביאליק בנושא הרצח . סופר עליו , שקיבל ידיעות ממקור ראשון על חפותו של סטאבסקי , אבל לא העז לגלות בפומבי את דעתו , שכן ראה עצמו שונא את הריביזיוניסם , וניכרת היתה השפעתו של ברל כצנלסון עליו . אחר שחתם על כרוז מטעם האגודה לזכויות העלייה העברית ( ואף הכניס בו תיקונים , ( חזר בו מייד מהצטרפותו , בטענה שכסבור היה שמדובר 'בהסכמתם ובידיעתם של מוסדותינו המוסמכים . לולא כן לא הייתי מסכים בשום פנים לצרף את חתימתי לאותו כרוז , ואפילו אם אני מסכים לתוכנו' . 25 ' יהודה' ( עי' שכטמאן , ז'בוטינסקי , ב . ( 136 ' , שירו , מן האחרונים , 'ראיתיכם שוב בקוצר ידכם ' נתפרש כמכוון בייחוד נגד ז'בוטינסקי ותלמידיו ' ) מי הפריח בבשרכם , להמיקו , צרעת מתנבאים נכפים , / טמאי נפש מתקדשים , שבע תועבות ושמונה שרצים בלבם 0 המשוועים כל היום , אחוזי עווית ותרותחי קצף , לגדולות , / ובתפשם בפיהם את המרובה ובתבעם אותו מזולתם , / נפשם תרועה , וידם לשכר , כאילו כבר ביצעוהו / 7 ומי השליח בכם להקת חורצי עט ולשון , / עדת נגועי אלוהים , אכולי משטימה ומזי קינאה , / לסכסך אתכם איש באחיו ולהאכילכם את בשרכם / ולפגל עליכם כל קודש בהבל פיהם ובמגע אצבעם / ? מי התיר אגודתכם ויחצנה בין נערים אווילים . ( ' ? דברי בלע אלה ניתן לייתםם רק לקיצונים ולמסתעריס , וכאלה היו באותו זמן ( תמוז , , 1931 אחר הקונגרס הציוני הי'ז בבאזל , שבו הודח וייצמאן מנשיאות ההסתדרות הציונות , ושבו הושמטה הקריאה 'זה לא קונגרס ציוני ( ' נושאי דגל האקטיביסט . על שירו של ביאליק הגיב ז'בוטינסקי ( כתבים , ר , ( 351—345 במאמר חריף ' המשורר לשעבר' וניכר ממנו , שנפגע אישית עד ציפור הנפש , כשראה את המשורר הלאומי , ששירתו מרד , הולך בדרך של ' זחלנות ' וייוצר מצב נזוםרי קשה בתחום הסיפרות העברית החדשה' ' ) אנשים התובעים מקונגרס ציוני שיכריז , שרוצים אנו במדינה עברית '' — טמאי נפש * הם . ( ' ברם לכבוד יובל השישים של ביאליק כתב ( פברואר ( 1933 ז'בוטינסקי מאמר נאה , וכן כתב ( יולי ( 1934 'אחרי מות ביאליק' ( שם , ' ? 360—353 . ( 378—371 ( 25 'דבר . 1933 . 12 . 14 ' , ועי' אחימאיר , 'המישפט ; 145 , 115 ' , ביצ כץ , 'האמת קודמת לשלום . 9 ' , ועי ' 'חזית העם' . 12 . 22
|
|