|
|
עמוד:32
רוח עיוועים בניגוד לכלל היושר הראשון המחייב שלא להרשיע מראש את החשוד , ובניגוד להגינות המחייבת לתת לחשוד מלוא ההזדמנות להוכיח את חפותו , כאילו אחזה תח עיוועים בציבוריות היהודית , ובייחוד ב יישוב היהודי בארץ ישראל הנתון לשליטתו הרוחנית והמוסרית של השמאל . הרשעת סטאבסקי קוימה ואושרה בדעת מושכי החוטים בתיקשורת הציבורית מייד עם מאסרו . מייד נעשה מוחלט הקשר עם הריביזיוניסם , ובלחץ של טירור חברתי ופסיכולוגי ופיסי לא ניתן לציבור היהודי להשתהות , להרהר , לשקול , ללמוד . הפסק נפסק והושט בקנה : סטאבסקי הוא הוא הרוצח , ושוברו בצדו : הריביזיוניסם הוא שרצח . פקודת הנציבות בתל אביב עמידתה של בית '' ר ארץ ישראל , הקרובה ביותר לפרשת החשדות שנכרכו סביב רצח ארלוזורוב , מצאה את ביטויה הפשוט והאמיתי בלשון פקודת הנציבות : ( 1933 . 6 . 25 ) 19 'בצער וביגון רב התאבלה וינציבות יחד עם כל העם העברי לרגל הרצח האכזרי של ד"ר חיים ארלוזורוב . בית"ר יחד עם הצה"ר ... השתתפה בהלווייה . לתימהוננו רוצים לנצל את האסון הזה לשם מילחמה בתנועתנו . אנו קוראים את כל חברי בית " ר לבלי להיגרר אחרי פרובוקאציות ולא להאמין לשום שמועות שיסודן בשקר , ולהמשיך את העבודה כסדר . החקירה תוכיח בטח בימים הכי קרובים את האמת ולא תאפשר לשונאינו להעליל על תנועתנו '' עלילת דם . " בכול הקננים והפלוגות יש לסדר אסיפות מיוחדות למען הרצאה על מצב הביטחון בארץ ועל ההתנקשות בבא כוחה הפוליטי של התנועה הציונית . ' ברם כנגד היציבות והענייניות שבעמדת בית"ר בארץ , ובעולם כולו , נראה הרחוב היהודי מגיב תגובות היסטריות ומשתולל בעקבות תעמולת הסתה . בן גוריון : 'ז ' בוטינסקי נושא באחריות לרצח' לא עברה יממה אחת , ועדיין לא הובא המנוח ארלוזורוב למקום מנוחתו , וכבר קבע בן גוריון - והוא רחוק , בווילנה - את עמדתו המוחלטת , כאילו כבר נתגבשה בלבו התוכנית המיפלגתית לבנות על הקבר בתל אביב את הסולם לשילטון בציונות ובעם . אומנם בנאומו ( 1933 . 6 . 18 ) בווארשה נקט לשון זהירה בכך , שאחר ההכרזה 'זה לא היה רצח מטעמים פרטיים ... הרצח מעשה של טירור פוליטי' אף הוסיף : ' אינני חושד , אינני מאשים שום מיפלגה יהודית ברצח . איני מאמין כי בעם היהודי יש מיפלגה הנוקטת בטי תר פוליטי . ' אף בהודעת התשובה שלו ל'מאניפסט המנהיג' נזהר וציין ביחס לזיהוי הגברת ארלוזורוב : ' אבל כל אדם עלול לטעות , ואנו מחכים באורך רוח עד שיוסר הצעיף מעל הפשע הנוכחי . ' עם זאת הודה , שתמיד היה לו חשד , שיד דמים יהודית מורעלת ביצעה את הרצח , וטען , שמאשים את 'חזית העם , ' ' את האורגאן הרשמי של בית '' ר בארץ ישראל , כי במשך השנתיים האחרונות מאז נבחר ארלוזורוב להנהלת המחלקה הפוליטית בירושלים ניהל תעמולת שיסוי ושאנטאז' מתועבת נגד אישיותו . ' בן גוריון הניח לאחרים להסיק את המסקנה מדבריו . בן גוריון , מי שלמד מישפטים בקושטא , והתגדר ש הוא בנם ונכדם של מישפטנים , לא הירבה להתעניין בצד המישפטי שבפרשה . ברם בהצטנעות במאמר גדול בשם 'מרשימות מי שאינו מישפטף ' ) אידישע שטימע ( 1933 . 7 . 9-7 , ' הודה בן גוריון , שהוא 'פחות מעוניין בסטאבסקי , אם הוא הרוצח אם לאו , ויותר בז'בוטינסקי , ' שאינו אומר את האמת . ז'בוטינסקי אינו אומר אמת ( פיזמון חוזר , ( שהרי סטאבסקי הוא ריביזיוניסט פעיל ותלמיד נאמן לרבו , חבר פעיל ונלהב של בית '' ר — מיסדר נוער בעל חינוך מיליטאריסטי ומישמעת של קסרקטים , הנתון לפקודתו העליונה והבלעדית של ולאדימיר ז'בוטינסקי . ראש בית"ר אינו יכול לדעת מראש כל מה שעלולים לעשות בכול רגע ה'לניוניסטים' העומדים לפקודתו , אולם בתור מפקד עליון , מנהיג ומחנך , נושא הוא יותר מכול מישהו אחר באחריות הכללית על מעשיהם ופעולותיהם של הבית"רים שלו . " בן גוריון כיוון מווארשה את ההסתערות על ז'בוטינסקי ומחנהו בפולין ובארצות אירופה , ואף היה אקטיבי לגבי הגדרת עמדותיו בפני החברים בתל אביב . ( 13 'מאניפסט ז'בוטינסקי' נמסר ליט '' א , . 1953 . 6 . 28 תשובת בן " גוריון ניתנה למוחרת . עי' 'דבר . 1933 . 7 . 7 ' , שם נתפרסם ה'אני מאשים' של בן גוריון . ( 14 הטענה הראשונה , שאינו חושד בשום מיפלגה , לא נטיענה אלא על דרך הדיאלקטיקה . הוא לא דיבר רק ב'יד דמים מורעלת יהודית שעשתה את הרצח ' , אלא האשים , כאמור , את העיתון 'חזית העם ' , את פון וייזל , ואת ז'בוטינסקי עצמו . לימים חזר 'דבר' ( 1933 . 9 . 7 ) לחזק את הטענה בעניין אחריותו של ראש ביתיר , שעמדתו מזכירה עמדת לנין , םטאלין , מוםוליני .
|
|