|
עמוד:482
יודע לספר את פרטי האסון , אך די היד , בעצם הידיעה כדי להרתיע רבים מלצאת בדרך הרת סכנות זו וכל התכניות בוטלו זמנית . כעבור זמן ניגשה ועדת העליה שוב לביצוע תכנית לעליה רבת היקף . פנדל ס קנה ספינת גרר גדולה בשם "סמיילי" והחל לתקנה ולהפכה לאנית נוסעים שתוכל להפליג בכוחות עצמה , הוא עמד להתקין בה מנוע ואת כל יתר הסידורים , כדי שתוכל לקלוט על סיפונה למעלה מאלפיים עולים . להכשרת האניה להפלגה דרוש היה זמן רב וועדת העליה רצתה לנצל זמן זה להכנת השיירה . באותה תקופה חל מפנה נוסף לרעה במצב יהודי רומניה . אנטונםקו מינה את לקא , שהיה למעשה מוכן הגיםטפו , כממונה על עניני היהודים . לקא מינה מרכז ליהודי רומניה — מועצת זקנים . בראש המועצה עמד ד"ר גינגולד , שהיה עושה דברו של ריכטר — נציג הגיסטפו ברומניה . אחת מפעולותיו הראשונות , הייתה איסור קיום הצ"ח , וכעבור שמונה חדשים נאסר גם קיומה של ההסתדרות הציונית . אולם הצ"ח המשיכה בפעולותיה ולקא כיוון את עיקר מאמציו לחבלה בעליה הבלתי ליגאלית ובתכניות ועדת העליה . ביוני 1942 קבלה ועדת העליה רשיון לנסוע לצ'רנוביץ , ולארגן שייר לעליה . מצב יהודי צ'רנוביץ היה הרבה יותר גרוע ממצב שאר יהודי רומניה בגלל מצבה המיוחד של העיר . ב 20 ביוני יצאו מבוקרסט לצירנוביץ י . לדרמן , ל . חיימוביץ , ונציגו של פנדליס . הם מצאו בצ'רנוביץ קן בית"ר שעבד במחתרת ואשר מנה מאות בית"רים . עד ל 18 ביולי הם עסקו ברכישת מועמדים לעליה ובארגון השיירה , אך ביום זה אסרו השלטונות את פעולתם . הם חזרו לבוקרסט וכאן נודע להם , שהרשיון אמנם לא בוטל , אולם עקב סיבות שהזמן גרמן אין הממשלה יכולה לראות בעין יפה את פעולותיהם . ואז החל מאבק ממושך וקשה להסיר את המכשולים ולשכנע את השלטונות שיחדשו את יחסם האוהד ואת תמיכתם בעליה ב . ' בקיץ 1943 התגברו פעולותיה של ועדת ההצלה בקושטא . ( התנועה הרביזיוניסטית יוצגה בה על ידי מר יוסף קלרמן ) וכתוצאה מכך נוצר מגע בין התנועות הציוניות בבוקרסט והחל שיתוף פעולה בשטח העליה . ועדת ההצלה בקושטא השיגה מן הממשלה הבריטית הסכמה שכל יהודי אשר יגיע לקושטא מרומניה יקבל ויזת כניסה לארץ . על סמך זה נאותה הממשלה התורכית לתת ליהודים ויזות מעבר , ואילו השלטונות הרומניים חידשו את מתן היתרי היציאה . בינתיים עמדה האניה הגדולה קפואה בדנובה ואי אפשר היה לשחררה מכבלי הקרח . ועדת העליה של הצ"ח ( י . לדרמן , שפירא , חיימוביץ , מייסנר ואחרים ) שכרה באמצעות פנדליס ספינת מפרש בולגרית "מילקא , " התאימה אותה לנסיעה ובחודש מרץ 1944 הפליגה מקונסטנצה לקושטא כשעל סיפונה למעלה משלוש מאות איש , מחציתם בית"רים ורביזיוניסטים ויתרם חברי הסתדרויות ציוניות
|
|