פרק שלושים־וארבעה "סקריה"

עמוד:404

לחיפה . אלה נקראו בלשוננו סירות הורדה . הן היו שלוש והיו שייכות לנו . בכל אופן כך חשבו כולם , וזה היה הקלף היחידי שלנו . לאמיתו של דבר אחת האניות הייתה שבורה , השניה הייתה גרועה' והשלישית , הטובה בכולן , נפלה לידיו של יהודי יווני אחד , אשר השתמש בה לצרכי מסחר במזרחו של הים התיכון והיה נוהג לטלגרף לנו מכל מיני נמלים שאם לא נשלח לו עוד מאה לירות לא יוכל לתקן את המכונה ולהגיע לפיריאוס . עלי להודות , שאף רגע לא האמנתי בקיומן הממשי של האניות הללו , אבל , כפי שתראו , הצלחנו להזיז את כל העסק רק הודות לפיקציה של קיומן , ולכן יש הצדקה ידועה לחשוב שהן מלאו לבסוף את תפקידן . תוף צפי ה ל 0 ק ר י ה * " שתי קבוצות גדולות חנו באותו זמן באניות בסולינה — הבית"רים מפראג ברפסודה "ספירולה" ושיירת פרל באנית הגלגלים "סטורנוס . " השאר , כלומר , ה"מסתננים" מרומניה , שכנו על החוף במלונות ובבתים פרטיים . אז עוד לא היה המסע מאוחד , כי לא היה לי עדיין כל מגע רשמי עם ה"סטורנום . " גם אנו וגם אנשי ה"סטורנום" היינו במצב מיואש , באשר לא הייתה לנו אנית ים . אולם מצבם של אנשי ה"סטורנוס" היה עוד יותר גרוע , מכיון שרב החובל הנאצי של אניה זו ( תזכרו שזו הייתה אניה אוסטרית עם דגל צלב הקרס שהובילה יהודים בעצם ימי מלחמת העולם השניה ) קיבל פקודה לחזור עם אניתו לפני שיוקפא הנהר . עליו לחזור עם או בלי מטענו אל החוף . ברור היה לכולנו , שאם יקרה הדבר וה"סטורנום" תחזור עם האנשים , יישלחו כולם לגלות לובלין , אז לא ידענו עדיין כי יש מיידאנק בלובלין , ובכל זאת ידענו , כי רע ומר יהיה גורלם . ואז שוב פנה ד"ר פרל , שישב אז בציריך מבלי אפשרות להגיע לרומניה , אל מיכאל גורנשטיין . הלז קיבל תפקיד פשוט : למצוא אניה לאנשי ה"םטורנוס . " הוא החליט שכאן ההזדמנות שלו ללמד את כולנו לקח . הוא ימצא אניה בשביל ה"סטורנוס" ויעשה אתנו הסכם : הוא יקח את אנשי ה"ספירולה '' לל אניתו ואנו נטפל בהורדה של כולם בארץ , והוא יהיה המארגן של השיירה הגדולה ביותר והמסודרת ביותר בתולדות ישראל מאז חורבן הבית . הוא פנה לסוכן אניות בגלץ , חברת רנד ושניר , הקשורה בסוכנות אניות באיסטמבול , וביחד הם שכרו אניה תורכית בשם "סקריה . ' משרדו של פרל מנדלר שארגן את מסע "םטורנם / ' שלח לו מפראג שלושת , אלפים ליש"ט ומברק שהוא שילם דמי קדימה וכעבור כמה ימים נחתם החוזה . החוזה הזה , שנחתם בין גורנשטיין באופן פרטי וחברת רנד ושניר בגלץ , היה לפי תוכנו דומה לחוזה שמיכאל אנגילו היה חותם עליו אילו ניתן לו ליפול בידי מוכן אניות יהודי . שם היה סתוב למשל , שעל

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר