פרק שלושים־ושנים משפט זליגמן

עמוד:380

לזליגמן . מר הוגן מצהיר , שהמסיבות המקילות באשמתו של גודארד אינן קיימות כלפי הנאשם במשפט הזה והוא מבקש להענישו בכל חומר הדין . ניאו ם הסניגור בנאומו עמד הסניגור' עורך דין אליאש , על חוסר ההוכחות לסעיף הראשון והשלישי בכתב האישומ שלפיהן אשם זליגמן בקשירת קשר וביצוע עבירות נגד פקודת העליה . אולם לפי החוק הקיים אין להאשים אדם בעבירה כזאת בל עוד לא הוכיחו את העבירה עצמה . במקרה זה לא הוכח כלל שבוצעה איזו שהיא עבירה נגד פקודת העליה . התביעה מסתמכת רק על שמועות שירדו עולים בלתי חוקיים לחוף , אך דבר זה לגמרי לא הוכח במשפט זה . הסניגור עובר לניתוח עדויות התביעה ומסביר שעדותו של גילפין על שיחתו עם גודארד כלל לא הייתה מתקבלת במשפט רגיל , כי גודארד לא הובא בעצמו בתור עד בפני בית המשפט . בית המשפט חידשה את עדותו של גילפין רק בתנאי , שהיא באמת תוכיח את קיום הקשר הפלילי בין גודארד לזליגמן ודבר זה לא הוכח כלל וכלל . גודארד קיבל הודעה שהורד בדרגה ופנה לגילפין בבקשת עזרה . הוא מצא את גילפין במצב כספי קשה . אך בידעו שמידיו לא יקח גילפין כסף תמורת העזרה שהגיש לו — הוא מחפש דרכים אחרות לרכוש את ידידותו ועזרתו . גילפין הודה במשפט , שלו גודארד היה מציע לו כסף מהונה הפרטי של הגב' גודארד — לא היד , מקבל את ההצעה . ובשער , זו מציע פתאום גילפין לגודארד להכנס לקנוניה ולהמציא את הסכומים הדרושים לו . גודארד רואה פה הזדמנות לרכוש את ידידותו ומעמיד פנים כאילו הוא מסכים להצעה . כל העובדות מוכיחות שגודארד אף פעם לא נמצא באיזו שהיא קנוניה , הוא רימה את גילפין כשם שגילפין רמהו . כל הסיפורים על הקשר עם זליגמן ועל האניות — היו מחוסרות יסוד . הדין וחשבון ששלח גילפין לבולשת בירושלים מלא סילופים ונוגד את עדותו של גילפין עצמו . בשאיפתו העזה לעלות בדרגה ראה פה גילפין הזדמנות נהדרת להתפרסם על ידי גילוי סודות בענין כה חשוב כעליה הבלתי חוקית , שמזכירים אותה תכופות בבית הנבחרים בלונדון , הוא גם ידע שרוצים לסבך את זליגמן במשפט פלילי . כל זה גרם לכך שבהכרתו או בתת הכרתו הוא סילף את דבריו התמימים של זליגמן וביים קשר פלילי . על עדותו של קריסטי אין להסתמר כלל . הוא עצמו הודה שהבין רק חלק קטן ממה שנאמר בשיחה בין גילפין לזליגמן . את העובדה שנושא השיחה הייתה העליה הבלתי חוקית יש לבאר בהתחשב עם מצבו ומחשבותיו של הנאשם . מר זליגמן סבר שבמידה ידועה הוא היה בא כוח העדה היהודית כלפי התושבים האנגליים . הוא ראה מתפקידו לקשר בין שתי העדות והשתדל תמיד לאחד את

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר