פרק עשרים־ותשעה הספר הלבן

עמוד:329

אף על פי שלא קשה לטעון בי המספר הרב של עולים יהודים' שהורשה לעלות לארץ עד הנה , נקלט בארץ מבחינה כלכלית , הרי פחד הערבים כי זרם העל י יה יימשך בלי סוף , עד שהאוכלוסים היהודים יגיעו למצב ; שיוכלו להשתלט על' הם , הביא לידי תוצאות שהן חמורות מאד ליהודים ולערבים כאחד , וגם לשלומה ולפריחתה של הארץ . המאורעות העגומים בשלוש השנים האחרונות הם רק הגילוי האחרון והממושך ביותר של חרדה רבה זו מצד הערבים . יש לגנות ללא סייג את השיטות שנקטו בהן הטירוריםטים הערבים נגד בני עמם הערבים ונגד היהודים כאחד . אפם כי אין לכחד , שבקרב האוכלוםיה הערבית הכללית רווח מאד הפחד מפני עליה יהודית בלתי מוגבלת , וכי פחד זה חולל את המהומות שהס גו את התקדמותה של הארץ אחורנית במידה רבה , רוששו את בית האוצר בארץ , מוטטו את בטחון החיים והרכוש וייצרו מרירות בין אזרחים של אותה ארץ . אם במסיבות כאלה תימשך העלית עד למדת יכולת הקליטה הכלכלית של הארץ' בלי שים לב לכל שאר הנימוקים , תשתרש לעולמים איבה הרת אסון בין שני העמים , והמצב בארץ עלול להיות מקור מדנים תמידי בין כל העמים במזרח הקרוב והתיכון . ממשלת הוד מלכותו אינה יכולה לקבל את הדעה כי התחייבויותיה על פי המנדט או כי נימוקים של שכל ישר וצדק דורשים מאתה להתעלם מן המסיבות האלה בשעה שתבוא לקבוע את מדיניות העליה . . 13 לדעת הועדה המלכותית , צירופה של המדיניות של הכרזת בלפור למשטר המנדטים משתמעת הימנו האמונה כי במוקדם או במאוחר יתגברו על איבת הערבים למדיניות של הכרזת בלפור . מאז ניתנה הכרזת בלפור קיוו ממשלות בריטיות כי ברבות הימים ישלימו האוכלוסין הערבים עם גיד . לו הנוסף של הבית הלאומי , מתוך שיכירו ביתרונות שיש לקבלם מהתיישבות היהודים וממפעל ההתפתחות בפלשתינה ( א"י . ( תקוה זו לא נתגשמה . עתה ישנן שתי אלטרנטיבות בפני ממשלת הוד מלכותו : ( 1 ) להשתדל ולהרחיב את הבית הלאומי היהודי עד אין סוף על ידי עליה , נגד רצונם של תושבי הארץ הערבים , המובע בתקיפות ! או ( 2 ) להרשות גידול נוסף של הבית הלאומי היהודי על ידי עליה רק אם יהיו הערבים נכונים להשלים עמו . הדרך הראשונה פירושה שלטון בכוח הזרוע . דרך זו נראית בעיני ממשלת הוד מלכותו , אף בלא להביא בחשבון נימוקים אחרים , כדרך הסותרת את עצם רוחו של סעיף 22 מספר הברית של חבר הלאומים ואף את התחייבויותיה המפורשות של ממשלת הוד מלכותו כלפי הערבים בפלשתינה ( א"י . ( ועוד , היחסים בין הערבים והיהודים צריכים ליבון , אם במוקדם ואם במאוחר , על סבלנות גומלין ורצון טוב בין איש לרעהו , שלומו , בטחונו והתקדמותו של הבית הלאומי היהודי עצמו הם המחייבים זאת . ולפיכך החליטה ממשלת הוד מלכותו , לאחר שיקול דעת רב ולאחר שהביאה את המידה שבה הקלה על גידולו של הבית הלאומי

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר