|
|
עמוד:245
המלה הזאת עוגן . הדבר היה באיזמיר . התורכים אמרו' שהם מוכנים לדבר אתנו ואולי גם ייענו לבקשתנו וירשו לנו לקנות את כל מה שחסר לנו , רק תנאי אחד התנו ; שנרים את העוגן לשם הוכחה שנעזוב את הנמל לאחר שנקנה את המזון הדרוש לנו . אחר בך הוסיפו ודרשו שקודם כל נרים את העוגן ונצא ממימיהם ואחר כך יראו מה לעשות בנו . אז הוחלט בינינו לא לתת לחיילים ולשוטרים התורכיים להרים את העוגן . ליד העוגן התאספו כל הזריזים והפעילים ביותר שבין הצעירים ( רובם היו ה"רומנים , " כי העוגן ומכונת ההרמה שלו היו בחלק ה"רומני ( " ויצרו מעין גדר חיה סביבו , על המדרגות המובילות למקום בו עמדה מכונת הרמת העוגן הועמדו צעירות . כולנו היינו חדורים החלטה אחת והיא לא לתת להרים את העוגן . כשהתקרבו המלחים' לפי פקודת המשטרה' להרימו' תפסנו אותם והחזרנו אותם למקומותיהם . הם ידעו שאנו נתנגד בכוח ולכן גם לא התאמצו כל כך להשיג את מטרתם , וכשהתקרבה המשטרה התורכית בעצמה והרימה את מגלביה להכות , כדי לפנות לעצמה דרך אל העוגן הקימונו צעקה נוראה , ששערות השומעים סמרו ממש , ולא נתנו לשוטרים לעבור . בינתיים ירד קצין אחד שלהם ל ^ ' קטקומבות" לראות איך ישנו שם ובעלותו היה כבר די "משוכנע" שסיבות חזקות גרמו לםירובנו לתת להרים את העוגן . בעיני אחד מקציני המשטרה נראו דמעות . במשך כל היום באו אלינו סירות משטרה ונהלו אתנו משא ומתן להרמת העוגן , אבל אנו סירבנו . כשהחשיך היום והסירה הגיעה עוד פעם עם תגבורת של שוטרים , חששנו שמא עכשיו , כשיחשיך , ירצו להרים את העוגן בכוח , כי הרי כל תושבי איזמיר ישנים ומי ישמע לגון קצין אחד שלהם פנה אל רב החובל ודרש ממנו , שיבריח אותנו לרדת מהמדרגות המובילות לעוגן , כי אחרת ישתמשו נגדנו בכוח . רב החובל מסר לנו זאת בשפה הרוסית . אז קרה משהו , שנמשך כל הלילה ולמחרת היום . כולנו . אלה שעמדו סביב העוגן , התחלנו לצעוק — ואחרינו כל הנוסעים — בשפה הצרפתית , אנו רוצים לקנות פחם , לחם , רפואות ומים אחרת לא נזוז מפה . זמן מה צעקנו כולנו מבלי לבטא אפילו נכון את המלים . פתאוס השתררה דומיה וקול חזק , אשר נשמע עוד יותר בשל הדומיה הפתאומית ורומית הלילה , צעק בצרפתית אותם הדברים שאנו צעקנו אותם . הוא גם הוסיף , שאנו דורשים "הומניטה" ויחם אנושי מצדם . אחר כך חזר על כל זה ברוסית . הקול היה מלא בכי וצליליו כשל אדם המשווע לעזרה . הוא גם הודיע , ששום כוח בעולם לא יביא אותנו לעזוב את המקום הזה עד שנקבל רשות לקנות בכספנו את כל הדרוש לנו ואז נסע מכאן . יותר מחצי הלילה צעקנו' קראנו ושווענו בכל השפות והדיאלקטים הידועים לנו . לפנות בוקר הלכנו לישון' השארנו משמר חזק לשמירת העוגן
|
|