|
|
עמוד:169
מאמציה של נשיאות הצ"ח להשיג את הכסף ולהעבירו' הוכתרו בהצלחה והשיירה יוצאת לדרך . ד"ר פאו > מתמנה מפקד השיירה אנשי השיירה רוכזו בברין . הם מונים כעת למעלה משש מאות איש , ביניהם כמאתיים וחמישים בית"רים . ברומניה עתידים להצטרף לשיירה 29 בית"רים מוינה ו 138 איש מרומניה' מהם 110 בית"רים ובוורנא — עוד ארבעים איש , רובם בית"רים . באופן כזה תהא השיירה מורכבת מקרוב לשמ . נה מאות וחמישים איש . רוב הנוסעים הם בגיל צעיר' אך יש גם מספר קשישים וילדים וכמאה וחמישים נשים . בין הנוסעים גם קבוצות מאנשי "מכבי , " "השומר הצעיר" ' ה"נוער הציוני" וה"חלוץ"י שלטונות צ'כיה העמידו לרשות השיירה רכבת מיוחדת . בכל קרון חמישים איש המחולקים לקבוצות ובראשן אחראים . ביום ה 18 בינואר 1939 ניתן האות . בסדר מופתי עלו האנשים לרכבת . כל קבוצה לקרון המיועד לה . בתחנת הרכבת התאספו המוני אנשים , יהודים ולא יהודים . הם באו להפרד מן הנוסעים ומלווים אותם באהדה גלוייה . שלטונות המכס הציכיים מוותרים מראש על הבדיקה השיגרתית במטען הנוסעים , שהוא ממילא קטן ופעוט ערך . הפתעה מרנינת לב ציפתה לנוסעים בעיירה הרומנית ארד . לא ברור כיצד נודע ליהודי עיירה זו שעולים עוברים בגבולם . אך בהיעצר הרכבת בארד , חיכו להם מאות מיהודי העיירה ובידיהם חבילות . בדקות הספורות שעמדה הרכבת במקום הספיקו היהודים להתפזר לאורך כל הקרונות ולחלק לנוסעים את חבילות המזון שבידיהם . לכל חבילה צורף פתק ובו שם בעל החבילה ואחולי הצלחה לעלייתם לארץ . ביטוי ספונטני זה של אהבת אחים נאמנה נסך בלב הנוסעים הרגשת נועם וחום ובטחון שאכן יצליחו . כעבור יומיים , בשעות הבוקר , הגיע הרכבת לקונסטנצה , ובשעות הצהריים של אותו יום הועלו על סיפון האניה . חמישים איש הועסקו בהטענת מצרכי המזון ומצרכים חיוניים אחרים . האניה , בת אלפיים טון בערך , עלובה במראה ופרימיטיבית בסידוריה הפנימיים והיא משרה על הנוסעים רוח נכאה . הצפיפות גדולה , ואם כי הכל מתנהל בסדר ומשמעת למופת — הרי גם המהומה והרעש גדולים . קשה לאנשים להסתגל למחשבה שבתנאים כאלה אפשר לחצות ימים רחבי ידים , אך בעל כורחם עליהם להשלים עם עובדה זו . לבית"רים הוקצו המקומות הגרועים ביותר — בתוך בטן האניה , ללא אויר וללא אור , ובשכנות עם חדרי המכונות , שהקימו רעש מתמיד והפיצו חום עד כדי מחנק . אולם הבית"רים מרוצים מגורלם , כי על כן חלום חייהם עומד
|
|